הַסֵּפֶר הַקָּרוּעַ

צַדִּיק גָּדוֹל חַי בֵּין אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים, וּשְׁמוֹ רַבִּי יִשְׂרָאֵל הַיְילְפְּרִין מִקַּארְדוֹן, שֶׁכֻּנָּה בְּפִי כֹּל: רַבִּי יִשְׂרָאֵל קַארְדּוּנֶער. עוֹבֵד ה' עָצוּם וְנִפְלָא הָיָה, וְסִפּוּר הִתְקָרְבוּתוֹ לְאוֹר רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זי״ע, הוּא מֻפְלָא בְּיוֹתֵר:

בְּתוֹךְ הָאָבָק הַמִּצְטַבֵּר שֶׁל "הַגְּנִיזָה", בֵּין עֲרֵימוֹת דַּפִּים מַצְהִיבִים שֶׁל סִפְרֵי קֹדֶשׁ שֶׁכְּבָר לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשִׁמּוּשׁ, תָּפְסוּ אֶת עֵינָיו שֶׁל הָאַבְרֵךְ מְבַקֵּשׁ ה' מִקַּארְדוֹן, חֵלֶק קָרוּעַ מִסֵּפֶר; שֶׁמָּא כְּבָר אָכֵן מִלְּאוּ גִּלְיוֹנוֹת אֵלּוּ אֶת תַּפְקִידָם כְּסֵפֶר כָּרוּךְ, אוֹ שֶׁמָּא אֲפִילוּ נִזְרְקוּ שָׁם בְּכַוָּנָה תְּחִלָּה עַל יְדֵי אֵיזֶה מִתְנַגֵּד – הָיוּ אֵלּוּ כַּמָּה גִּילְיוֹנוֹת מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'עָלִים לִתְרוּפָה' – מִכְתְּבֵי חִזּוּק מֵרַבִּי נָתָן זי״ע, שֶׁבְּעִקָּר נִכְתְּבוּ לִבְנוֹ ר' יִצְחָק.

בְּעוֹדוֹ מְעַיֵּן בַּשּׁוּרוֹת הַצְּפוּפוֹת, נִתְקְלוּ עֵינָיו בְּמִכְתָּב מִשְּׁנַת תקצ״ו. בְּמִילים מְתוּקוֹת מִדְּבַשׁ, פָּנָה הָאָב מוֹהֲרַנַ"תְּ אֶל בְּנוֹ רַבִּי יִצְחָק; הוּא חִזֵּק אֶת רוּחוֹ שֶׁל בְּנוֹ, הִפְצִיר בּוֹ לִשְׂמוֹחַ עַל הַזְּכוּת הָאַדִּירָה שֶׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב וּלְהִתְוַדַּע מֵעֲצוֹתָיו הַנִּפְלָאוֹת שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, וּתְהִלָּה לָאֵל עַל כָּךְ שֶׁזָּכִינוּ שֶׁלֹּא לַחְלוֹק עַל דַּרְכּוֹ הַקָּדוֹשָׁה.

אַךְ הָיָה זֶה סוֹפוֹ שֶׁל הַמִּכְתָּב שֶׁהִכָּה בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל כְּרַעַם בְּיוֹם בָּהִיר: "הַהֶכְרֵחַ לִי לְקַצֵּר," חָתַם הַכּוֹתֵב כְּנִרְאֶה בְּחִפָּזוֹן, "כִּי הַמִּשְׁטָרָה מְחַכָּה לִי לְמַטָּה לַעֲצוֹר אוֹתִי וּלְגָרֵשׁ אוֹתִי מֵעִיר בְּרֶסְלֶב אֶל עִיר נֶעמִירוֹב..."

רַבִּי יִשְׂרָאֵל קָפָא עַל מְקוֹמוֹ. הוּא קָרָא אֶת הַשּׁוּרוֹת שׁוּב, בִּשְׁבִיל לְנַסּוֹת לְהָבִין מָה שֶׁקָּרָא כָּעֵת: "הֲיִתָּכֵן דָּבָר כָּזֶה בָּעוֹלָם?" תָּהָה, "הַשּׁוֹטְרִים כְּבָר דּוֹפְקִים עַל הַדֶּלֶת, חֶרֶב הַמַּעֲצָר וְהַגֵּירוּשׁ מוּנַחַת עַל צַוָּארוֹ, וְהוּא מוֹצֵא אֶת יִשּׁוּב הַדַּעַת וְאֶת תַּעֲצוּמוֹת הַנֶּפֶשׁ לְחַזֵּק אֶת בְּנוֹ בֶּאֱמוּנָה וּבְשִׂמְחָה?!"...

בְּאוֹתוֹ רֶגַע גָּמְלָה הַחְלָטָה בְּלִבּוֹ: "אָדָם שֶׁמְּסֻגָּל לִכְתּוֹב כָּּךְ בְּמַצָּב נוֹרָא שֶׁכָּזֶה – אֲנִי מֻכְרָח לָדַעַת מִי הוּא. אֲנִי חַיָּב לְגַלּוֹת מָהִי תּוֹרָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁהֶעֱנִיק לְתַלְמִידוֹ כּוֹחוֹת וְלִמּוּדִים כָּאֵלּוּ".

אוֹתָם דַּפִּים קְרוּעִים בַּגְּנִיזָה הָפְכוּ לְלֶהָבָה יוֹקֶדֶת. מִכָּאן הֵחֵל מַסָּע שֶׁל עֲבוֹדַת ה' נִפְלָאָה בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ. רַבִּי יִשְׂרָאֵל לֹא נָח וְלֹא שָׁקַט עַד שֶׁמָּצָא אֶת סִפְרֵי בְּרֶסְלֶב. הוּא דָּבַק בְּדַרְכּוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל לַמְרוֹת הָרְדִיפוֹת הַקָּשׁוֹת וְהַסֵּבֶל שֶׁעָבַר עָלָיו מִצַּד מִשְׁפַּחְתּוֹ. הַנִּיצּוֹץ שֶׁהִתְלַקֵּחַ בַּגְּנִיזָה הָפַךְ לְאוֹר אֵיתָן, כַּאֲשֶׁר לְיָמִים זָכָה רַבִּי יִשְׂרָאֵל לְהַדְפִּיס וּלְהָפִיץ אֶת סִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בְּכָל תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל.

וְהֵעִידוּ עָלָיו תַּלְמִידָיו: "כְּשֶׁרָאוּ אֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל, יָכְלוּ לִרְאוֹת אֶת כּוֹחוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל – מָה שֶׁרַבֵּנוּ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מִבָּשָׂר וָדָם יְלוּד אִשָּׁה. הוּא בֶּן אָדָם כְּמוֹ כָּל בְּנֵי הָאָדָם, כְּמוֹ כָּל הָעוֹלָם, אַךְ הוּא הָיָה עִנְיָן אַחֵר. הוּא הָיָה בָּעוֹלָם הַזֶּה אֲבָל הוּא לֹא הָיָה בָּעוֹלָם הַזֶּה".

(עַל פִּי שִׂיחוֹת מוֹהֲרָא״שׁ חֵלֶק ב' עֵרֶךְ 'עָלִים לִתְרוּפָה')