פָּרָשַׁת זָכוֹר בְּלִי חֻמְרוֹת יְתֵרוֹת

אֶחָד מֵעִקְּרֵי תַּחְבּוּלוֹתָיו שֶׁל עֲמָלֵק שֶׁהוּא הַיֵּצֶר הָרַע, הוּא הַסְּפֵקוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים שֶׁנִּכְנָסִים בְּדַעַת הָאָדָם בְּכָל פַּעַם, הַאִם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ עִם הַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשֶׂה אוֹ אוּלַי אֵינוֹ מְקַיֵּם אוֹתָם כָּרָאוּי כְּלָל, שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת הַחֲשָׁשׁוֹת וְהַחֻמְרוֹת הַיְתֵרוֹת שֶׁנִּכְנָסִים בְּמֹחַ אָדָם בְּכָל פַּעַם שֶׁרוֹצֶה לְקַיֵּם רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי עֲמָלֵ"ק בְּגִימַטְרִיָּא סָפֵ"ק, וְזֶהוּ מֵעִקָּרֵי תַּחֲבֻּלֹתָיו, לְמַלֵּא אֶת מֹחַ הָאָדָם עִם סְפֵקוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יז, טז): "הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן", הַכָּתוּב אֵצֶל מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, וְעַל יְדֵי זֶה מוֹנֵעַ אֶת הָאָדָם מִשִּׂמְחַת הַמִּצְווֹת. כִּי בֶּאֱמֶת, רָאוּי לָאָדָם לִשְׂמוֹחַ בִּשְׁעַת קִיּוּם הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה שֶׁאֵין לָהּ קֵץ, כִּי אֵין עוֹד שִׂמְחָה כְּמוֹ מִי שֶׁזּוֹכֶה לְקַיֵּם רְצוֹן מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲבָל מִיָּד שֶׁנִּכְנַס בְּמוֹחוֹ סְפֵקוֹת וַחֲשָׁשׁוֹת: "הַאִם בֶּאֱמֶת קִיַּמְתִּי אֶת הַמִּצְוָה? אוּלַי לֹא קִיַּמְתִּי הַמִּצְוָה כְּלָל?" בָּזֶה נִשְׁבַּת כָּל זֵכֶר שֶׁל שִׂמְחָה, וּמִתְמַלֵּא עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה רַחֲמָנָא לִיצְלָן, כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם קִיֵּם הַמִּצְוָה, וּבָזֶה גָּבְרָה יָדוֹ שֶׁל עֲמָלֵק שֶׁכָּל קְלִפָּתוֹ הִיא בִּלְבּוּלִים וּסְפֵקוֹת.

וְלָכֵן תֵּכֶף וּמִיַּד כְּשֶׁנִּכְנַס בְּמֹחַ אָדָם אֵיזֶה סָפֵק וּבִלְבּוּל: "הַאִם קִיַּמְתִּי אֶת הַמִּצְוָה בֶּאֱמֶת?" יֵדַע נֶאֱמָנָה, שֶׁזֶּה בָּא מִקְּלִפָּתוֹ שֶׁל עֲמָלֵק שֶׁרוֹצֶה לִמְנוֹעַ אוֹתוֹ מִשִּׂמְחַת הַמִּצְווֹת, וְלֹא יִשְׁמַע אֵלָיו כְּלָל, כִּי רַבֵּנוּ זַ"ל כְּבָר לִמֵּד אוֹתָנוּ (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק ב' סִימָן יט) אֲשֶׁר שְׁלֵמוּת הַמִּצְווֹת הִיא - כְּשֶׁמְּקַיֵּם אוֹתָן בְּשִׂמְחָה, וּבִתְמִימוּת וּפְשִׁיטוּת גְּמוּרָה, וְאֵין צְרִיכִים שׁוּם חֻמְרוֹת יְתֵרוֹת כְּלָל, וְכֵן אָמַר (שִׂי‍חוֹת הָרַ"ן סִימָן רלה) שֶׁאֵין אֶחָד שֶׁיָּכוֹל לְהִתְפָּאֵר שֶׁיָּכוֹל לְקַיֵּם רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, וְלֹא נִתְּנָה תּוֹרָה לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. הָעִקָּר הוּא רְצוֹנוֹת וְכִסּוּפִים וְלַעֲשׂוֹת כְּפִי יְכָלְתּוֹ, וּכְבָר אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק ב' סִימָן מד) שֶׁאֵינוֹ מַחְמִיר שׁוּם חֻמְרָא כְּלָל.

וְזֶּה דָּבָר פֶּלֶא, שֶׁדַּיְקָא בְּמִצְוָה זֹאת שֶׁל קְרִיאַת פָּרָשַׁת זָכוֹר יֵשׁ לִבְנֵי אָדָם כָּל מִינֵי חֲשָׁשׁוֹת וּבִלְבּוּלִים: "אוּלַי לֹא יָצָאתִי יְדֵי חוֹבַת הַקְּרִיאָה כָּרָאוּי", וְחוֹשְׁשִׁים וְדוֹאֲגִים עַל זֶה מְאֹד, עַד שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁהוֹלְכִים מִבֵּית הַכְּנֶסֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת לִשְׁמֹעַ קְרִיאַת פָּרָשַׁת זָכוֹר עוֹד הַפַּעַם וְעוֹד הַפַּעַם, אוּלַי עֲדַיִן לֹא יָצְאוּ, וּבִמְקוֹם לִשְׂמוֹחַ בְּשִׂמְחָה שֶׁאֵין לָהּ קֵץ, שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל זָכוּ לִשְׁמֹעַ פָּרָשַׁת זָכוֹר, וְיַתְחִילוּ עִם שִׂמְחָה עֲצוּמָה לִמְחוֹת זִכְרוֹ שֶׁל עֲמָלֵק מִן הָעוֹלָם, בִּמְקוֹם זֶה מִתְמַלְּאִים עִם עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה, וְנוֹתְנִים כֹּחַ לִקְלִפַּת עֲמָלֵק לִשְׁלוֹט בָּעוֹלָם, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, וְלָכֵן הֶחָכָם הַמֵּבִין מִדַּעְתּוֹ יִשְׁמַע פָּרָשַׁת זָכוֹר הֵיטֵב בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה, וִיבַקֵּשׁ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּזְכֶּה לִמְחוֹת זִכְרוֹ שֶׁל עֲמָלֵק וְהַיֵּצֶר הָרַע מִן הָעוֹלָם, וּבָזֶה יֵצֵא יְדֵי חוֹבַת הַמִּצְוָה כָּרָאוּי.

(שיחות מוהרא״ש - פרשת זכור)