אֵיךְ אַתָּה מֵרִיחַ בְּפוּרִים?

אַשְׁרֵי מִי שֶׁחָוָה, וְזוֹכֶה לְפוּרִים כְּמוֹ אֵצֶל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, יוֹם קָדוֹשׁ זֶה הוּא עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי אֵצֶל הַמְּקֹרָבִים הַאֲמִתִּים אֶל רַבֵּנוּ זַ"ל, תֶּכֶף וּמִיָּד כְּשֶׁמַּתְחִילִים לִשְׁתּוֹת יַיִן מַתְחִילִים לִבְכּוֹת מִתּוֹךְ שִׂמְחָה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְהִתְוַדּוֹת עַל כָּל הֶעָבָר וְלַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ.

רָאוּי שֶׁנִּזְכֹּר אֶת נִפְלָאוֹת קְדֻשַּׁת הַיּוֹם הַזֶּה, שֶׁהוּא כְּמוֹ יוֹם כִּפּוּר בּוֹ נֶאֱמַר עַל הַכֹּהֵן גָּדוֹל "נִכְנַס לְמָקוֹם שֶׁנִּכְנַס", לְאֵלּוּ קְדֻשּׁוֹת עֶלְיוֹנוֹת וְהַשְׁפָּעוֹת נוֹרָאוֹת לְכָל הַחַיִּים אֶפְשָׁר לְהִכָּנֵס בְּיוֹם זֶה, כַּמָּה צְרִיכִים לְהִזָּהֵר לֹא לְאַבֵּד אֶת הַזְּמַן הַנּוֹרָא הַזֶּה, אִם שָׁתִיתָ קְצָת וְזָכִיתָ לְהָרִים אֶת הַמּוֹחַ - אֲזַי יָשָׁר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא! לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי! תְּבַקֵּשׁ עַל עַצְמְךָ, עַל עַם יִשְׂרָאֵל, וְיִתְקַיֵּם "כָּל הַפּוֹשֵׁט יָד נוֹתְנִים לוֹ".

וַדַּאי שֶׁזְּמַן נוֹרָא כָּזֶה לֹא מוֹצֵא חֵן בְּעֵינֵי הַסַמֶ"ך מֵ"ם... כָּל הַשָּׁנָה הוּא רַק צָרִיךְ לַחֲשֹׁשׁ שֶׁהַצַּדִּיקִים יְבַקְּשׁוּ וְיִפְעֲלוּ וְכוּ', אֲבָל כָּכָה לְכָל אֶחָד, מַה שֶׁמְּבַקֵּשׁ?!, וְזוֹהִי עֲצָתוֹ - לְהָסִית אֶת הָאָדָם לִשְׁתּוֹת כָּל כָּךְ בְּלִי גְּבוּל, עַד שֶׁנִּתְקַיֵּם בּוֹ ״דְּלָא יָדַע כְּלוּם״, עָבַר מִזְּמַן אֶת הַגָּדֵר שֶׁל "עַד דְּלָא יָדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדֳּכַי"...

אִם אָדָם זוֹכֶה לֹא לִהְיוֹת בַּטְלָן בִּזְמַן כָּזֶה, הוּא שׁוֹתֶה שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלוֹשׁ כּוֹסוֹת לְהָרִים אֶת מוֹחוֹ, וּמַתְחִיל לְהִתְבּוֹדֵד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אֵין לוֹ חֶשְׁבּוֹן עִם אַף אֶחָד, לֹא אִכְפַּת לוֹ מִי יוֹשֵׁב שָׁם, הוּא לֹא יוֹדֵעַ כְּלוּם - רַק הוּא לְבַדּוֹ עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמְבַקֵּשׁ כָּל מַה שֶׁצָּרִיךְ בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת, אֵיזוֹ זְכוּת זוֹ, וּלְאֵיזֶה פּוּרִים קָדוֹשׁ הוּא זוֹכֶה!

הֲרֵי בְּמָקוֹר עִנְיַן הַשְּׁתִיָּה בְּפוּרִים כָּתוּב (מְגִלָּה ז ע"ב): "חַיָּב אִינִישׁ לִבְסוּמֵי בְּפוּרְיָא", מִלְּשׁוֹן "בְּשָׂמִים", שֶׁאָדָם יִזְכֶּה לְרֵיחַ טוֹב בִּזְכוּת הַשְּׁתִיָּה שֶׁל פּוּרִים, וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים "הַקּוֹל יָפֶה לַבְּשָׂמִים", אִם אַתָּה זוֹכֶה לְקוֹל קָדוֹשׁ, תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, הֲרֵי שֶׁאַתָּה מִתְמַלֵּא בְּרֵיחַ בְּשָׂמִים טוֹבִים, וְזוֹכֶה לְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת הַנִּפְלָאוֹת שֶׁל פּוּרִים, וְחַס וְשָׁלוֹם אִם אֵינְךָ זוֹכֶה לְהִתְבַּשֵּׂם מֵהַשְּׁתִיָּה וְאַתָּה נַעֲשֶׂה שִׁכּוֹר כָּל כָּךְ שֶׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה נַעֲשָׂה עִמְּךָ, אַתָּה גּוֹרֵם הַהֶפֶךְ, שֶׁרֵיחַ רַע נוֹדֵף מִשְּׁתִיָּה כָּזוֹ וְכוּ', וּמִמֵּילָא הַהֶפֶךְ מִכָּל הַכַּוָּנָה שֶׁל מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה אֲמִתִּית.

(וּבְעִנְיַן קִיּוּם עַד דְּלָא יָדַע, מָצִינוּ בְּדִבְרֵי הָרְמָ"א שֶׁכָּתַב (שֻׁלְחָן עָרוּךְ אֹרַח חַיִּים סִימָן תרצה סְעִיף ב): "יִשְׁתֶּה יוֹתֵר מִלִּמּוּדוֹ וְיִישַׁן וּמִתּוֹךְ שֶׁיִּישַׁן אֵינוֹ יוֹדֵעַ בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדֳּכַי", עַל כֵן אֶפְשָׁר לְקַיֵּם זֹאת, וְלֹא צְרִיכִים לְהִתְבַּלְבֵּל מִכְּלוּם, הָעִקָּר לִזְכֹּר בְּפוּרִים לֹא לַעֲשׂוֹת מֵהָעִקָּר טָפֵל, וּמֵהַטָּפֵל עִקָּר)

(אִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל פּוּרִים תשפ"א, אִמְרֵי מוֹהֲרָא"שׁ חֵלֶק ב' סִימָן תתכו, דַּרְכֵי אִישׁ פּוּרִים תשפ"א)