אנחנו נשואים שלוש שנים, וכבר מההתחלה יש בינינו מרחק. אשמח מאוד לעצה טובה.
לכבוד הרב שלום והחלמה מהירה.
אנחנו נשואים שלוש שנים ברוך ה', וכבר מההתחלה יש בינינו מרחק שקטן וגדל כל הזמן. אני באופיי תלותית בבעלי ומשתדלת לרצות אותו תמיד, אך בעלי שיחיה לאורך שנים כועס או נפגע בקלות, וכשהוא נפגע אני נבהלת מהמצב ונסוגה, ומחזירה לו בכעס והתעלמות. עם השנים למדתי שהוא פגוע ורק רוצה חום ואהבה, ומאז אני מנסה להתקרב אליו לפי יכולתי גם כשאני פגועה ממנו, הבעיה היא שאינני מספיק רגישה לטעמו, וכבר הגענו למצבים רבים של קללות, איומים, יריקות וכו'.
אחרי שאנחנו מתפייסים נשאר לי בלב רושם שמביא אותי לחשוב שזה שוב יחזור, ואז אני חיה בפחד מסוים, כי קשה לי להשלים עם מציאות של פגיעה מילולית ורגשית, גם אם הוא מבקש ממני סליחה, כי תמיד זה חוזר חלילה.
אני מרגישה שליבי נסגר אליו בקלות ואני דווקא רוצה שהוא שיפתח. אני מרגישה שיש לי הרבה יצר הרע שרוצה לסכסך בינינו. בעלי יורד מהמצבים האלה רוחנית ונפשית גם יחד, ולכן אנחנו חושבים לקחת מרחק ופסק זמן. השאלה היא על מה להתפלל ולכוון בזמן הזה? אנחנו אוהבים אחד את השנייה ומאוד רוצים שהמפריד ביננו יצא מהקשר! אשמח מאוד לעצה טובה וברכה, תודה רבה, לירון.
בעזה"י יום ד' לסדר וישב י"ח כסליו ה'תשע"ה
שלום רב אל לירון תחי'
לנכון קבלתי את מכתבך.
אני מוכרח להגיד לך שאת צריכה לוותר, כי כך אומרים הפסיכיאטרים אשר הפרעת אישיות תלותית זו הפרעה נפשית וכו', ואנשים שסובלים מהפרעה זו מכפיפים את צרכיהם לאלו של אחרים, גורמים לאחרים לקחת אחריות על חלקים נרחבים מחייהם עצמם, סובלים מהיעדר ביטחון עצמי ועשויים לחוות חוסר נוחות משמעותי כאשר הם נשארים לבדם ליותר מזמן קצר וכו'.
ולכן אתם צריכים לעשות כל מיני פעולות שבעולם לוותר אחד לשני, ולעזור אחד לשני, ולתמוך אחד בשני, ורק כך יכולים לצאת מזה. צריכים מאוד מאוד לשמור לא להיכנס בכעס ובעצבים אחד על השני בכל מצב שרק יכול להיות, כי הסבלנות זו המתנה הכי יפה בחיי הנישואין, שהבעל והאישה צריכים לסבול אחד את השני, ולא להשתלט אחד על השני, ולא לזרוק את עצמו על השני וכו', וצריכים לעזור אחד לשני בכל התחומים, וכמו שאמר החכם מכל אדם (קהלת ד') "טובים השנים מן האחד אשר יש להם שכר טוב בעמלם: כי אם יפלו האחד יקים את חבירו ואילו האחד שיפול ואין שני להקימו: גם אם ישכבו שנים וחם להם ולאחד איך יחם".
ולכן אם רוצים שלום בית אמיתי, זה צריך להיות משני הצדדים הן מהבעל והן מהאישה, לוותר אחד לשני, ואז הם חצי חצי שותפים שלמים, ותמיד יחיו ביחד באהבה ובהבנה הדדית, ויצליחו בחיי נישואיהם, ואתם צריכים לדעת שמכל מיני מחלות והפרעות נפשיות יכולים לצאת אם רק רוצים, כי הרצון של אדם להשתנות זה יעזור לו בכל התחומים.
ראו לא להתווכח ולא להיכנס בעצבים, ומכל שכן לא ללכת באלימות פיזית או מילולית, ואז תבנו בית נאמן בישראל, ותהיו הכי מאושרים בחייכם אם תקיימו את כל הנאמר כאן.
המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים