הבחורה איתה אני יוצא לא מספיק אינטליגנטית לטעמי, ואני לא יודע מה להחליט לגביה
אני בחור בן שלושים וחמש, ואני יוצא עם בחורה בת עשרים וארבע וחצי. היא בחורה יפה, בעלת אופי מדהים ותכונות טובות, שמורה, לומדת לתואר ראשון ועובדת, בעלת כוח נתינה נדיר ושמחת חיים. אך בעיה אחת מפריעה לי: הרבה פעמים אני מרגיש שהבחורה לא מספיק אינטילגנטית בשבילי, ולא מעט פעמים אני מרגיש שאני צריך לצמצם את עצמי ולהסביר לה דברים ביתר הרחבה. יש לה תגובות לא חכמות, ואני מרגיש שהיא לא מאתגרת אותי שכלית, אך יש גם לא מעט פעמים אם זה בפלאפון או בפגישות שאני כן מסופק פחות או יותר מרמת השיחה והתקשורת שלנו, ואז אני מרגיש שזה בסדר וזה מספיק טוב בשביל להתקדם עוד, במיוחד לאור שאר הדברים שיש בה, אך בכל פעם מחדש צצה שוב ההרגשה של הפער השכלי שיש בינינו.
חשוב לציין שיש לה חוסר ביטחון שבטח גם משפיע על היכולת שלה להביא את עצמה לידי ביטוי. בנוסף, אציין שהבעיה הזאת של "לא מספיק אינטליגנטית" צצה ברוב הבחורות שהיה לי קשר איתן, למעט שתי בחורות שאחת לא רצתה אותי מהסיבה שאני לא הייתי מספיק אינטליגנט בשבילה, והשנייה רצתה מאוד אך אני לא הצלחתי להימשך אליה פיזית.
נראה לי שיש לי "רדארים" לתגובות לא חכמות, או לא מספיק חכמות, זאת אומרת שאני מאוד לחוץ על העניין הזה, ומאוד בודק את זה כל הזמן. אני לא בחור מלומד, אני עצמאי, אבל מחשיב את עצמי כבן-אדם עמוק, חושב, ולפעמים יותר מדי, העניין שאיתה הבעיה הזו יותר מורגשת משאר הבחורות. אז מצד אחד אני חושש לוותר מכיוון שבשאר הדברים היא מוצאת חן בעיניי מעל ומעבר – מראה, אופי וכו', וגם מפאת גילי אני מרגיש שזו ההזדמנות האחרונה, אך מצד שני אני חושש שלא אוכל להשלים עם זה, והבעיה הזו תעלה ותצוף ביתר שאת לאחר הנישואין. אשמח לעצתך, תודה מראש.
בעזה"י יום א' לסדר פנחס ח' תמוז התשע"ד
שלום וברכה אל ישי נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
דע לך שרביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ב) שעיקר היהדות הוא תמימות ופשיטות, וצריכים להשליך ממנו את החכמות של הבל, אתה כבר בגיל שלושים וחמש ובוודאי אתה מונח במדור הקליפות של פגם הברית ושורה בניאוף וכו', והנה זיכה אותך הקדוש ברוך הוא סוף כל סוף עם בחורה כלילת המעלות ביופי ובדעת ובשכל ובאופי וכו' ואתה נעשית חכמולוג והולך עם חכמות שעוקרות אותך מהשורש וכו'.
לדעתי החכמות שלך שבאים מרוב העוונות זה מוליך אותך שולל לגמרי ומשגע אותך עד שאינך יכול להחליט מה אתה רוצה, ובין כך השנים לא מחכות לך וכו'.
ולכן לדעתי השלך את החכמות והדמיונות של הבל שנדבקו בך וכו' ותיכף ומיד תגיד לבחורה כלילת המעלות "כן", ותראו להתארס וכבר לקבוע זמן לחתונה, ותתחתן עמה ותבנה בית נאמן בישראל.
רביז"ל לימד אותנו שאדם צריך להשליך את החכמות של הבל שנדבקו בו, שזה נובע מישות וגיאות שנחקקו בו, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן י"א) אשר גיאות וניאוף תלויים זה בזה, ולכן חזור בתשובה ותוריד את הישות והגאות והחכמות והדמיונות שנכנסו בך, ותבשר לי בשורות משמחות שהחלטת להתחתן עמה.
זכור פתגם עממי "הזדמנות פז דופקת רק פעם אחת על הדלת", וזה נאמר עכשיו עליך.
אקווה שתפקח את עיניך ותציית ותצליח בגדול.
המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים