לפני כמה חודשים נכנסה בי מחשבה שאני המשיח. איך מבטלים את הדמיונות הללו?

אני מתנדב בחווה שנמצאת מעל יבנאל, וירדתי לעשות שבת ביבנאל עצמה. הקדוש ברוך הוא זיכה אותי להגיע לקהילה שלך בכלל ולהתארח אצל משפחה מדהימה, וכך נחשפתי לרב ולתורתו העצומה. יש לי כמה שאלות שלדעתי יוכל הרב לעזור לי בהן: א. לאחרונה אני מרגיש כאילו הקדוש ברוך הוא מכוון אותי להתקרב לרבינו, והשיא היה בשבת כאשר נחשפתי יותר מתמיד לעומק תורתו של ר' נחמן אצל אותה משפחה. איני יודע כיצד להמשיך הלאה, והאם בכלל עליי להתקדם בכיוון זה. אשמח לעצתו של הרב.

ב. לפני כמה חודשים נכנסה בי מחשבה שאני הוא המשיח מכל מיני סיבות שהשליתי את עצמי. ניסיתי לדבר עם אבא שבשמיים שיעזור לי להוריד גאווה ויהירות זו, או להפך לאמת לי אותה, אך לא זכיתי עוד לראות את הסימנים שה' שלח לי. אני נורא מבולבל ואשמח אם הרב יוכל לתת מענה גם לשאלה זו.

ג. שמתי לב שנורא אכפת לי מה אחרים יחשבו עליי ומה יגידו. איך מעלימים מידה זו?

בעזה"י יום ג' לסדר מסעי כ"ד תמוז ה'תשע"ד

שלום וברכה אל בנימין נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ע"ב) שעיקר הגדולה שמקבלים מהצדיק היא שפלות, כי הצדיק מחדיר באדם כל כך את גדולת הקדוש ברוך הוא, עד שאדם מתבטל ממילא בעיני עצמו, ואינו רוצה כלום רק להיכלל בו יתברך יותר ויותר, וככל שמקבל מהצדיק – כן מקבל ממנו גדולה, ועיקר הגדולה היא שפלות, שאדם נעשה שפל בעיני עצמו ומתחיל להסתכל על תכליתו הנצחית, שיבוא היום שיצטרך לעזוב את זה העולם, ואמרו חכמינו הקדושים (סוטה ח) שנעשה שכן לעפר בחייו, ולכן מי שתמיד רק מסתכל על גדלותו יתברך איך שאין שום מציאות בלעדיו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, על ידי זה הוא נתבטל בעיני עצמו לגמרי, וכבר לא רוצה להיות שום דבר, אלא הוא רוצה רק להיכלל בו יתברך.

כל מי שיש בו גאווה וגדלות וכו' יש בו שגעון להיות משיח וכו', ולכן אנחנו מוצאים שכל המשוגעים תמיד טענו שהם 'המשיח', וזה בא מחסרון הדעת שבא מישות וגיאות, ולכן לא בחינם שאמר הבעל שם טוב הקדוש זי"ע שאדם לא משתגע מחמת מחלות וחלאים, אלא מחמת גיאות וישות, ולכן כל משוגע שיש בו שכרון ישות וגדלות, נכנס בו הדמיון שהוא 'המשיח.

ולכן אם אתה רוצה להתקרב אל רביז"ל, עליך לבטל את כל ישותך לגמרי, כי אי אפשר לקבל מהצדיק אלא כשמבטל את עצמו בכל מכל כל נגד הצדיק, אשר ממנו מקבלים את המתנה הכי יפה שהיא שפלות, שאדם שפל בדעתו ואינו רוצה שום דבר רק מה שהוא יתברך רוצה וכו' וכו', וצריך שתזכור שתיכף ומיד כשאדם לא רוצה שום דבר רק את הקדוש ברוך הוא, על ידי זה לא איכפת לו מה שאחרים חושבים עליו וכו' וכו', כי מה לו עם אחרים? אין לו בעולמו רק את הקדוש ברוך הוא בעצמו. אשרי מי שמגיע לזה, ואז הוא חי חיים נעימים, חיים בריאים ושלמים.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים