אבי במצב קריטי ולדברי הרופאים ימיו ספורים. איך מתחזקים במקרה כזה?

מור אבי נמצא במצב קריטי והרופאים לא נותנים לו סיכוי להבריא. אני צמוד למיטתו כל הזמן, והלב שלי נקרע לגזרים לראות אותו במצב כזה, ויותר מזה מהידיעה שימיו ספורים. איך מתחזקים במצב כזה?

בעזה"י יום ד' לסדר חיי שרה י"ט חשוון ה'תשע"ה

שלום וברכה אל אברהם נרו יאיר

לנכון קבלתי את מכתבך.

ראה לחזק עצמך עם כל הכוחות כי אין זו עצה ליפול בדעתך. בוודאי זה ניסיון קשה עד מאוד לראות את  אביך במצב כזה וכו', עם כל זאת אסור להתייאש מן הרחמים כלל, ולזכור מה שאמרו חכמינו הקדושים (ברכות י.) אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אסור להתייאש מן הרחמים; בעת צרה אין עצה אחרת אלא לברוח אליו יתברך, ולבקש רחמים ותחנונים בלי שום חכמות והשכלות כלל, רק לדבר ולשיח ולספר את כל הלב לפניו יתברך, וליתן תודה והודאה להקדוש ברוך הוא על העבר, ולבקש על להבא.

העיקר לקחת מזה מוסר השכל איך שימינו כצל עובר, ואמר נעים זמירות ישראל (תהלים צ') "ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה", ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ס"א) שהשבעים שנה פורחים כרבע שעה וכו', ולכן אשרי שזוכר היטב את הזיכרון בעלמא דאתי שיש עוד עולם וכו', וככל שאדם מדביק מחשבתו באין סוף ברוך הוא, כמו כן הולכים לו החיים בצורה אחרת וכבר אינו מתפחד מהמיתה כלל.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים