זֶה שֶׁאַתְּ כּוֹתֶבֶת מֵהַבְּעָיָה וְרוֹצָה לְטַפֵּל זֶה כְּבָר פְּסִיעָה לַכִּוּוּן הַנָּכוֹן

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹם ב' לְסֵדֶר בֹּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט תשפ"ג

שָׁלוֹם רָב אֶל ... תִּחְיֶה.

לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי מִכְתָּבֵךְ.

הַבְּעָיָה שֶׁלָּךְ הִיא בְּוַדַּאי בְּעָיָה רְצִינִית מְאֹד, סוּג מַחֲלַת הַנֶּפֶשׁ, אֲבָל כְּלָל יֵשׁ בְּיָדֵינוּ שֶׁאֵין בְּעָיָה בָּעוֹלָם שֶׁאֵין לָהּ פִּתְרוֹן, וְאִם הָאָדָם מוּכָן לָקַחַת עַצְמוֹ בַּיָּדַיִם, יֵשׁ פִּתְרוֹן וּרְפוּאָה לְכָל דָּבָר, הָעִקָּר הוּא הָרָצוֹן, וְזֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁאַתְּ כּוֹתֶבֶת מִן הַבְּעָיָה, הוּא פְּסִיעָה טוֹבָה לַכִּוּוּן הַנָּכוֹן, עָלֶיךָ לָדַעַת שֶׁאַתְּ מֻכְרַחַת טִפּוּל רְצִינִי, אֲבָל לֹא סְתָם עַל יְדֵי כָּל מַאן דְּהוּא, אֶלָּא עַל יְדֵי מִקְצוֹעִי/ת מֻמְחֶה/יִת גָּדוֹל/ה מְאֹד, אוֹ עַל יְדֵי צַדִּיק שֶׁאַתְּ מוּכָנָה לְקַבֵּל וּלְצַיֵּת לְכָל מַה שֶׁיַּגִּיד לָךְ, וְזֶה דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ טִפּוּל מִיָּדִי כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּגִּיעִי לִידֵי דְּבָרִים בִּלְתִּי רְצוּיִים וְיוֹתֵר גְּרוּעִים חַס וְשָׁלוֹם.

וְיֵשׁ בְּזֶה כַּמָּה שְׁאֵלוֹת שֶׁכַּמּוּבָן לֹא כָּל כָּךְ קַל לְהַעֲלוֹת עַל פְּנֵי הַכְּתָב, כְּגוֹן כַּמָּה זְמַן אַתְּ סוֹבֶלֶת מִזֶּה וְכוּ' וְכוּ', אֲבָל כָּאָמוּר אִם אָדָם רוֹצֶה לְטַפֵּל בְּעַצְמוֹ, וּמוּכָן לָלֶכֶת לְרוֹפֵא נֶאֱמָן וּלְקַבֵּל טִפּוּל רְצִינִי, יֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ.

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְרַחֵם עָלַיִךְ וְתִזְכִּי לִרְפוּאַת הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ גַּם יַחַד וְנִשְׁמַע בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת וּמְשַׂמְּחוֹת.

הַמְּאַחֵל לָךְ רְפוּאָה וִישׁוּעָה שְׁלֵמָה.