רבינו אמר שנדר מועיל לאמונת חכמים. באיזה נדר מדובר? והאם זה לא סותר את ההלכה?

מאת אוהד: שלום וברכה!רציתי לשאול לגבי תורה נ"ז, שם מדובר על נדר שהוא מועיל לאמונת חכמים: א. על איזה נדר מדבר רבי נחמן: האם הוא מדבר על כל נדר או דווקא על נדרים של מצוות ושאפשר לקיימם מיד?ב. ואם הוא מדבר על סוג נדר כזה שאפשר לקיימו מיד, הרי השולחן ערוך ועוד רבים פוסקים שאין לנדור ואפילו לצדקה שאפשר לתת מיד! רציתי לדעת כיצד הדברים מתיישבים וכיצד יש לקיים למעשה את העצה הזו?תודה רבה על הכול וחג שמח לכל עם ישראל

בעזה"י יום ה' לסדר אחרי י' ניסן ה'תשע"ד

שלום וברכה אל אוהד נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

 בוודאי אדם צריך מאד מאד לשמור לא לנדור נדרים שזה עוון חמור מאד, כמאמרם ז"ל (שבת ל"ב: ) תניא רבי נתן אומר בעון נדרים מתה אשה של אדם, שנאמר (משלי כ"ב כ"ז) "אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך", רבי אומר בעון נדרים בנים מתים כשהן קטנים, שנאמר (קהלת ה' ה') "אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצף האלקים על קולך וחבל את מעשה ידיך", איזה הן מעשה ידיו של אדם, הוי אומר בניו ובנותיו של אדם; ואמרו חכמינו הקדושים (נדרים ע"ז) כל הנודר אף על פי שהוא מקיימו נקרא חוטא; ולכן צריכים מאד מאד לשמור לא לנדור נדר כי זה עוון חמור מאד מאד.

ומה שרביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ"ז) ולהקים את האמונה הנפולה הוא על ידי נדר שידור איזה נדר ויקיים מיד, כי על ידי הנדר ישוב לאמונת חכמים, פירש מוהרנ"ת ז"ל היינו שיקבל על עצמו איזה פרישות וקבלה טובה, ועל ידי זה יזכה לאמונת חכמים, יעזור הקדוש ברוך הוא שתמיד נזכה לציית את חכמי הדור, ולשמור מאד מאד לא להפר את פיהם, ועל ידי אמונת חכמים זוכה לאמונה בהקדוש ברוך הוא, כמאמרם ז"ל (מכילתא בשלח) על הפסוק (שמות י"ד) "ויאמינו בהוי"ה ובמשה עבדו" אם במשה האמינו קל וחומר בהוי"ה? בא זה ללמדך שכל מי שמאמין ברועה נאמן כאילו מאמין במאמר מי שאמר והיה העולם; ולכן אם אדם אין לו אמונת חכמים סימן שאין לו גם אמונה בהקדוש ברוך הוא.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים