מה הייתה דעתו של רבי משה פינשטיין לגבי חסידות בכלל וחסידות ברסלב בפרט?

מאת שמעון: לכבוד קדושת מוהרא"ש שליט"א.האם כבודו שמע ממרן הרב הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל את דעתו בעניין חסידות בכלל וחסידות ברסלב בפרט? תודה רבה.

בעזה"י יום ג' לסדר אחרי ח' ניסן ה'תשע"ד

שלום וברכה אל שמעון נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

 אני זכיתי ללמוד אצלו חמש שנים, ואין לתאר ואין לשער את גדולתו בתורה, ובכל מה שנדפס עליו, אני יכול לספר פי כמה וכמה על זה וכו' וכו', כי ראיתי יום יום במשך חמש שנים, ולמדתי שם בהתמדה גדולה מאד, והוא מאד מאד אהב אותי, וידע שאני מקורב אל רביז"ל, ואדרבה הפליג מאד מאד במעלת אנשי שלומינו שלומדים תורה בהתמדה רבה, וכידוע שהעיקר אצלו היה לימוד תורה הקדושה, וכששמע שאני מעודד את הנוער ללמוד בהתמדה על פי סדר דרך הלימוד של רביז"ל, הוא מאד מאד שמח ושיבח אותי על זה מאד, ואמר לי הרבה פעמים בזה הלשון "דער עיקר איז תורה" (העיקר הוא תורה), ויען שבמשך החמש שנים שלמדתי אצלו התמדתי בהתמדה יוצאת מהכלל, אזי מאד מאד חיבב אותי, וכשנעשיתי חתן ובאתי להודיע לו על זה, על המקום אמר לי בזה הלשון "אני מבקש אותך שיום לפני החתונה תזכיר לי כי אני רוצה להיות בחתונתך", וכך היה שהודעתי לו והוא בא אפילו בלי להזמין אותו.

 הוא בכלל לא היה נגד חסידות, וכן לא נגד חסידות ברסלב, אצלו היה העיקר לימוד תורה הקדושה.ידוע שרביז"ל אמר שלקח את הטוב מהחסידים שאצליהם העיקר תפילה בהתלהבות וכו', ואת הטוב של הליטאים שאצליהם העיקר הוא לימוד תורה בהתמדה רבה וכו', ופעם הפליג רביז"ל ביותר במעלת הליטאים שהם עקשנים גדולים מאד, (כידוע שהליטאים יכולים לשבת במקום אחד שעות על גבי שעות עם סטנדר וגמרא ולא לזוז משמה, אלא ללמוד בהתמדה רבה מאד), וזה היה נראה מאד מאד לרביז"ל, כי אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן מ"ח) שצריך להיות עקשן גדול בעבודת השם יתברך, ואי אפשר להתחזק בעבודת השם יתברך, אלא כשהוא עקשן גדול מאד, ולא מניח את הרצונות שלו, כי בעבודת השם יתברך צריכים להיות עקשן גדול מאד.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים