אני מבולבל מאוד בעניין קדושת הזיווג, וזה גורם לי עצבות גדולה

מאת לוי: שלום לכבוד הרב. נפשי בשאלתי בעניין קדושת הזיווג: תמיד אחרי המצווה הזו אני מרגיש מבולבל ורע לי מאוד, אף שאני מתפלל לפני כן ומדליק נר לרבינו ולרבי מאיר וכו' וכוונתי בפשטות להביא לעולם ילדים שמחים וקדושים שעושים את רצון השם, אך תמיד לא הולך לי ואני לא מצליח לחשוב על השם יתברך. אני רוצה לעשות הכול בקדושה ובטהרה, אך לא תמיד אני מצליח, ואני לא רוצה את זה ומר לי מאוד, כי אני חושב מה יהיה עם הוולד, ואז אני בצער ובוכה ולא יכול ללמוד בישיבה כראוי, עד שאני מרגיש אבוד! כבוד הרב, מה אפשר לעשות?

בעזה"י יום ה' לסדר אמור ב' דראש חודש אייר ה'תשע"ד

שלום וברכה אל לוי נ"י  

לנכון קבלתי את מכתבך.

רביז"ל אמר (שיחות הר"ן סימן רפ"ג) לענין בני הנעורים שעל פי הרוב מבלבל אותם בתפלתם מחמת שלא זכו להתקדש כראוי בקדושת הזיווג, ועל כן כשעומדין אחר כך להתפלל קשה עליהם מאד להתפלל. ולכן הזהיר על זה כמה פעמים לפני אנשי שלומינו לבלי ליפול בדעתו מזה כלל, ומה דהווה הווה, ובשעת התפלה צריכין לשכוח הכל לגמרי, ולהתגבר להתפלל בשמחה כראוי תמיד איך שהוא, ואמר רביז"ל שעל זה (ברכות ה: ) הצטער אבא בנימין ואמר: 'על תפלתי שתהא סמוכה למיטתי'. מיטה הוא לשון זיווג (כתובות י: ) וזהו 'על תפלתי שתהא סמוכה למטתי' - שאוכל להתפלל אחר כך בסמוך מיד ולא יבלבל הענין הזה את תפלתי כלל; ולכן תראה לקיים את זה בתמימות ובפשיטות בלי שום חכמות והשכלות כלל, והעיקר תראה לשמור על קדושת מח המחשבה, כי הכל תלוי כפי המח מחשבה וכו', ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"א) במקום שאדם חושב - שם כל האדם, ולכן צריכים להתחזק ביתר שאת וביתר עוז רק לחשוב ממנו יתברך, ולהרהר במחשבות של תורה וכו', ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ק"ו) ראוי להרהר בדברי תורה בשעת זיווג ואף על פי כן יוכל להוליד בנים, אף על פי שמחשבתו תהיה דבוקה אז בהרהורי תורה, וטוב מאד להרגיל עצמו בכך; עיין שם.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים