אני לא מרגיש שום התקדמות בעבודת השם וזה כואב לי מאוד. מה העצה?

מאת טל: שלום לכבוד הרב. השם ישלח לכם רפואה שלמה מן השמים, אמן.

אני נמצא בצער גדול מזה שאני לא רואה שום התקדמות בעבודת השם - אני לא מרגיש שאני מתקן את המידות, לבי סתום ואטום בתורה ורק מדי פעם אני מרגיש איזו התנוצצות, כל פעם יש לי עליות וירידות בנפש וגם במעשים עד אין מספר ממש.

אני מתפלל ובוכה להשם כמעט בכל יום שיושיע אותי, מתפלל על יישוב הדעת, על תיקון המידות, על יציאה מתאוות, שטויות ודמיונות שעוברים עליי וכו', ומתפלל גם על משפחתי ועל חברים ומקרים שאני רואה בצרתם וצר לי.

אני מבקש לצאת מהחובות ושנזכה לקנות דירה פה בבאר שבע, שאשתי לא תעבוד קשה ושתוכל להיות יותר בבית בלי הרבה לחץ, שיהיה לי חדר שבו אוכל לעבוד את השם, בית שיהיה בו הכנסת אורחים ושעניים יבואו לאכול, בית שיפיץ את האור של רבינו ואת אמונת השם, אבל אני מתייאש שכלום לא הולך לי.

באמת שאני לא בבחינת "פן יהרסו לעלות", אבל אני מלא רצונות לעשות את שליחותי וקשה לי מאוד שלא הולך לי - לא בתור אבא, לא בתור בעל, וכמה שאני משתדל ליישב עצמי ולעשות חשבון נפש, אני פשוט מתייאש כי אין לי עם מי להתייעץ אז אני הולך להתפלל להשם, וגם אחר כך אני לא מבין את הרמזים ואני לא מקבל שום תשובה שאני מבין. ממש קשה לי, ואני מבקש מכבודו שייתן לי עצה. תודה רבה.

בעזה"י יום א' לסדר ויקרא א' דר"ח אדר ב' ה'תשע"ד

שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל טל נ"י

לנכון קיבלתי את מכתבך.

כל הבעיות שלך הן מפני שאתה לא שמח ואתה נמשך מאוד מאוד אל העצבות והמרירות והדיכאון, ולכן אין לך שובע. רביז"ל אמר (לקוטי מוהרן חלק א סימן עו) על מאמרם ז"ל (יומא עד) סומא אין לו שובע, כשבר ישראל שש ושמח הוא מרגיש שהקדוש ברוך הוא נמצא אתו עמו ואצלו ועל ידי זה יש לו שובע, כי כל מה שהוא עושה הוא שמח, ויודע שהוא עושה את הרצון של הקדוש ברוך הוא - הוא מתעטף עם ציצית בכל יום, הוא מניח תפילין בכל יום ויש לו מזוזה על פתח ביתו בכל יום, ושאר מצוות שהוא מקיים בכל יום ויום וכו', והוא כל כך שמח עמהן עד שיש לו שובע שמרגיש את אמיתת מציאותו יתברך עמו, כי כל מצווה זה הקדוש ברוך הוא בעצמו, ואמר רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק א סימן ה) כשאדם עושה מצווה בשמחה אזי הוא נכלל בתוך שמחתו יתברך, ולכן לאדם הזה תמיד יש שובע ויישוב הדעת, מה שאין כן כשאין לאדם את המדרגה הזו - להיות בשמחה עם כל מצווה ומצווה, אז הוא תמיד רעב וצמא וכו' ואין לו שובע, וכל מה שרק לא יעשה ברוחניות הוא מרגיש חיסרון גדול מאוד.

ולכן אתה צריך לעשות כל מיני פעולות שבעולם להיות רק בשמחה ולשמוח עם כל נקודה ונקודה טובה שיש בך וזה יביא אותך אל תכלית המדרגה העליונה. וזכור גם זכור מה שאמר רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק א סימן עב) שגם בעבודת השם יתברך יש עניין של "פן יהרסו", שאין לאדם מידת הצמצום וכו' אזי הוא בא להרבה שטויות עד שנופל בנפילה אחר נפילה, ולכן אתה צריך לעבוד מאוד מאוד על נקודת השמחה.

יעזור הקדוש ברוך הוא שתתמיד הרבה בספרי רביז"ל ושם תמצא מרגוע לנפשך.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים