האם כדאי לי לעזוב את העבודה לגמרי לטובת לימוד התורה, ולסמוך על השם שיפרנס אותנו?

מאת גלעד אברהם: שלום רב לכבוד הרב היקר והקדוש.אשתי ואני עובדים כבר כמה שנים על חזרה בתשובה, ומחד - יש לי רצון ללמוד ולעסוק בתורה ולמלא את הפער של כל השנים בהם לא למדתי, ובכלל, כי טוב לעסוק בתורה כידוע, ומאידך - עליי לעסוק בפרנסה.כיום אני עובד כשכיר ואינני מספיק כמעט ללמוד, ואני חושב הרבה להקים עסק משלי, אז אקבע בעצמי את סדר היום שלי בתקווה שאוכל לעסוק כמה שעות ביום בפרנסה גשמית וכמה שעות בפרנסה רוחנית, אך כרגע אין לי את הממון הנדרש להקמת עסק זה. האם כדאי לי לעסוק רק בתורה והפרנסה תגיע ממילא מאיתו יתברך, או שכדאי לנסות להשיג את הכסף הנדרש לפתיחת עסק באמצעות הלוואה וכדומה?יש לציין שאשתי לא עובדת כעת, וכן שחוץ ממשכורתי כשכיר אנו מקבלים עוד סכום משכירות דירה שבבעלותנו.סליחה על אריכות הדברים, ותודה רבה לכבוד הצדיק על כל הטובה והברכה, על כל התורה המחזקת שלך, ותודה רבה מראש על התשובה. חזק וברוך, ברוכים תהיו, כל טוב לכם ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום. גלעד אברהם.

בעזה"י יום ג' לסדר תצוה ד' אדר א' ה'תשע"ד

שלום וברכה אל גלעד אברהם נ"י 

לנכון קבלתי את מכתבך.

צריך שתדע שחכמינו הקדושים אמרו (אבות פרק ב') יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עון. וכל תורה שאין עמה מלאכה, סופה בטלה וגוררת עון; וידוע אשר רביז"ל אמר (חיי מוהר"ן סימן תק"א) שחפץ מאד שיהיה לנו פרנסה, אף על פי שבטחון גם כן טוב מאד, אף על פי כן טוב מאד כשזוכין שיש לו מעמד פרנסה, כי במקום עבודת הבטחון, במקום זה יעשה עבודה אחרת. כלומר כי אם לא יהיה לו מעמד פרנסה ויהיה לו בלבול הדעת מהפרנסה, ויצטרך בכל פעם לחזק עצמו במדת הבטחון, במקום זה יעסוק בעבודה אחרת והתחזקות אחר בשאר עניני עבודת השם.

ולכן לדעתי לעת עתה תישאר לעבוד ותקבע עתים לתורה, וכמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רפ"ד) לאדם אחד שהתנצל לפני רביז"ל שאין לו פנאי ללמוד מחמת שעוסק במשא ומתן, אמר לו רביז"ל: אף על פי כן ראוי לו לחטוף איזה זמן לעסוק בתורה בכל יום, ואמר שזהו מה שאמרו חכמינו הקדושים (שבת ל"א) ששואלין את האדם 'קבעת עתים לתורה?' - קבע הוא לשון גזילה, כמו שכתוב (משלי כ"ב) "וקבע את קובעיהם נפש"; היינו ששואלין את האדם, אם גזל מן הזמן שהוא טרוד בעסקיו, אם גזלת מהן עיתים לתורה, כי צריך האדם לחטוף ולגזול עיתים לתורה מתוך הטירדא והעסק דייקא.

העיקר שבכל העיקרים להצליח בחיים - אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן רס"ד) שצריכים לכבד ולייקר את אשתו. כי אמר הלא הנשים הם סובלים צער ויסורים גדולים מאד מאד מילדיהם, צער העיבור והלידה והגידול, כאשר ידוע לכל עוצם מכאובם וצערם ויסוריהם בכמה אופנים הקשים וכבדים מאד מאד וכו' וכו', על כן ראוי לרחם עליהם ולייקרם, ולכבדם. וכן אמרו חכמינו הקדושים (בבא מציעא נ"ט.) 'אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו' [תכבדו ותייקרו את נשותיכם כדי שתהיו עשירים], וכן אמרו (יבמות ס"ג.) 'דיינו שמגדלות את בנינו ומצלת אותנו מן החטא'/ ולכן צריכים לכבד ולייקר אותן מאד מאד, וצריכים לעשות כל מיני מאמצים שבעולם שיהיה שלום ואהבה בין הבעל והאשה, כי (סוטה יז.) איש ואשה זכו - שכינה ביניהן, ואמרו (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ח') אי אפשר לאיש בלא אשה, ואי אפשר לאשה בלא איש, אי אפשר לשניהן בלא שכינה, ובמקום שהשכינה נמצאת שם הברכה מצויה, רק שיהיה ביניהם שלום ואהבה גדולה מאד, כי 'שלום' אמרו חכמינו הקדושים (שבת י.) זה שמו של הקדוש ברוך הוא.

ולכן אם מכניסים את הקדוש ברוך הוא בתוך הבית, זה נקרא 'שלום בית', היינו שמו של הקדוש ברוך הוא בתוך הבית.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שתהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים