קשה לי להתמיד בלימוד תורה ובהתבודדות. מה העצה?

מאת עוזיאל יעקב: שלום. ברוך השם אני מתחזק, אבל אני זקוק להכוונה בכמה נושאים: א. כעת אני בן שמונה-עשרה, ומצער אותי שלא למדתי הרבה תורה בילדותי, כי אני באמת רוצה לגדול בתורה. יש לי מניעות גדולות ללמוד תורה - קשה לי לשבת וללמוד כמה שעות ברציפות, וכשאני כבר יושב ללמוד, פתאום אני מרגיש חולשה גדולה ומפסיק. ב. ברוך השם אני מתבודד בכל יום, אבל רק קצת. איך זוכים לדבר עם השם יתברך הרבה זמן?ג. במכתב הקודם כבודו כתב לי שאני צריך לחשוב על התכלית, ולשקול שוב אם כדאי לי ללמוד רפואה כמו שרציתי, ואני שואל: אם אעסוק רק בעבודת הקודש, ממה אתפרנס? תודה רבה.

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר בשלח ט' שבט ה'תשע"ד

שלום וברכה אל עוזיאל יעקב נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אף פעם אסור להצטער על מה שעבר וכו', כמאמר החכם "העבר אין, והעתיד עדיין, וההווה כהרף עין, ואם כן הדאגה מנין"?

ולכן תראה להתחיל מעכשיו, וכן צריכים ללמוד קצת מכל לימוד, וכך מצליחים, וכמו שאמר רביז"ל למוהרנ"ת ז"ל: "מעט גם כן טוב". ואמר מוהרנ"ת ז"ל שכך בא להתמדה שיהיה מתמיד בלימוד מאד, כי כשהתחיל ללמוד, אמר שילמד רק מעט, ואחר כך אמר לעצמו אולי אלמד עוד קצת, ואחר כך אמר אולי אלמד עוד קצת, ובין כך נמשך הלימוד וכו'. ולכן אף אחד לא מבקש ממך שתשב כמה שעות ותלמד, רק תלמד קצת - כמה פסוקים חומש, כמה משניות במשנה, כמה מימרות בגמרא, כמה הלכות בשולחן ערוך, וזה הכל, כי בפירוש אמרו חכמינו הקדושים (מנחות קי.) אחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוין לבו לשמים.

ואמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן ש"ה) 'מע האט גאר ניט צו טאהן'; היינו שאדם צריך לדעת שהוא לא צריך לעשות שום דבר. וכן מבואר בדברי חכמינו הקדושים (מנחות צט.) תנא דבי רבי ישמעאל דברי תורה לא יהיה עליך חובה, ואי אתה רשאי לפטור עצמך מהם; והוא עצה נפלאה למי שמבינה מעט. היינו כי בדרך כלל אדם רוצה ללמוד הרבה, אזי הוא לא לומד כולם, כי מרוב לחץ הוא נלחץ מאד מאד ואחר כך לא לומד כלום, אבל אם אומר לעצמו אני צריך ללמוד רק קצת וכו' וכו', באופן כזה יוכל לסיים הרבה מאד, והבן למעשה.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים