אני מרגישה שלעולם לא אוכל לתקן את אשר קלקלתי, וזה שובר אותי מאוד

מאת כרמית: שלום לכבוד הרב.כבר שנים אני סוחבת איתי צער גדול שאני לא מוצאת לו שום מרפא: בילדות שלי, ואחר כך בהתבגרות היו לי מידות רעות מאוד. זה מתחיל בכך שגרמתי צער רב להוריי והתנהגתי אליהם בחוסר כיבוד הורים מזעזע, וממשיך בשקרים, בגניבות ועוד...פחד אימים נופל עליי לראות מול העיניים מה שאני כותבת, כי מעולם לא העזתי לומר למישהו איזה אדם רע אני, אך כאן באלמוניותי אני מעיזה לכתוב קצת מהרוע ששלט בי והביא אותי לאיסורים חמורים ביותר.היום כבר מספר שנים אני מנסה לשוב בתשובה, בניגוד לתקופה ארוכה שבה אפילו לא ניסיתי לחזור בתשובה מתוך ייאוש, כי היה ברור לי שאין לי תקנה, אך גם היום, כשאני מנסה לבטל ממני את הרוע ולהתחזק בעבודת השם, עדיין יש לי תחושה שהמקרה שלי אבוד, ורק המחשבה על הגזלות שגזלתי מעבירה בי חלחלה, כי איך בכלל אפשר לתקן דבר כזה?פגעתי בחיי בהמון אנשים, ועכשיו אני לא רוצה לפנות אליהם ולבקש סליחה, כי בטח הם שכחו כבר מהכול ואין לי עניין לעורר אצלם את הרגשות השליליים כלפיי. כואב לי נורא מהמצב הזה, ואני מרגישה שזה משא כבד של צער שאני לא מצליחה להשתחרר ממנו. אודה מאוד לכבוד הרב אם יענה לי וייתן לי תקווה. תודה רבה.

בעזה"י יום ג' לסדר כי תשא י"א אדר א' ה'תשע"ד

שלום רב אל כרמית תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

את צריכה לדעת שתשובה מועילה על כל דבר בעולם, כי אין לך דבר העומד נגד התשובה, ולכן תראי לחזור בתשובה שלימה על כל העבר שלך, ותעשי התחלה חדשה, ועיקר התשובה הוא לשכוח את העבר לגמרי ולעשות בכל יום ובכל שעה ובכל רגע תשובה שלימה, ושלימות התשובה הוא חרטה על העבר וקבלה על להבא, ולהתוודות על כל מה שעשה, ולא יחשוב יותר מזה, כמובא ברמב"ם (פרק ב' מהלכות תשובה הלכה ב') ומה היא התשובה? הוא שיעזוב החוטא חטאו, ויסירו ממחשבתו, ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד, שנאמר (ישעיה נ"ה) "יעזוב רשע דרכו" וגו' וכן יתנחם על שעבר, שנאמר (ירמיה ל"א) "כי אחרי שובי נחמתי", ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם, שנאמר (הושע י"ד) "ולא נאמר עוד אלקינו למעשה ידינו" וגו' וצריך להתודות בשפתיו ולומר עניינות אלו שגמר בלבו.

ולכן אל תבלבלי את עצמך מהעבר כלל, תתחילי לעשות רק מצוות ומעשים טובים, ולכבד את ההורים בכל מיני כבוד, ואמרו חכמינו הקדושים (קידושין ל"א: ) מכבדו בחייו ומכבדו במותו - כמו שצריכים לכבד את ההורים בחייהם, כך צריכים לכבד אותם לאחר מותם. ואיך מכבדים אותם לאחר מותם? עוסקים במצוות לזכותם, וזה להם לנחת רוח גדולה מאד בשמים, וכן אם גנבו וגזלו, אמרו חכמינו הקדושים (ביצה כ"ט.) גזל ואינו יודע למי גזל - יעשה בהם צרכי רבים; ובוודאי אם יודעים ממי לקחו כסף צריכים להחזיר להם, ויכולים לשלוח את זה גם על ידי הדואר אם מתביישים מהם וכו', אבל אם לא יודעים ממי גזלו וגנבו, אז עושים מזה צרכי רבים.

 העיקר לזכור מה שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן קי"ב) אם אתה מאמין שיכולים לקלקל -תאמין שיכולים לתקן, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ע"ח) אין שום יאוש בעולם כלל, אין דבר כזה להתייאש, תמיד יכולים לתקן את הכל, ולכן תעשי התחלה חדשה ותתחילי לאהוב את עצמך, כי כמו שיש לאו "לא תשנא את אחיך בלבבך" שאסור לשנוא את הזולת, כמו כן אסור לשנוא את עצמו, ואסור להפיל את עצמו, אלא להתחזק בכל מיני התחזקות שבעולם, והקדוש ברוך הוא בוודאי ימחול לך.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים