איך זוכים שתהיה לי אמונה פשוטה וברורה בלי שום פקפוק?

מאת אמיר: אני יודע שכל היהדות מבוססת על אמונה, ושאחד העיקרים בתורתו של רבי נחמן מברסלב הוא להאמין באמונה פשוטה בהשם יתברך. השאלה הגדולה היא: איך זוכים שתהיה לי אמונה כזו פשוטה וברורה בלי שום פקפוק?

בעזה"י יום ה' לסדר ויגש ב' טבת זאת חנוכה ה'תשע"ד

שלום וברכה אל אמיר נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

רביז"ל אמר (שיחות הר"ן סימן ק"ו) אמונה הוא סוד אור, כמו שכתוב (תהלים פ"ט ג') "ואמונתך בלילות". ואמונה שהוא על פי חכמה בחכמות התורה ומשיג את השם יתברך, ועל ידי זה יש לו אמונה, הגם שהוא טוב, עם כל זאת, עיקר האמונה הוא שיהא מאמין בהשם יתברך בלא אות ומופת וחכמה כלל, וזה הוא עיקר האמונה בשלימות, שמשליך את דעתו ואת חכמתו ואת שכלו המדומים לגמרי, עד שיודע שאינו יודע וכו', כי האמונה הוא דבר שאי אפשר להסביר לזולת כלל, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ב) להמאמין זה גלוי ורואה את האמונה בעיניו הגשמיות והשכליות, אבל הוא לא יכול להסביר את זה לזולת, כי אמונה פשוטה בו יתברך זו השלימות. ודבר זה אי אפשר להסביר לאחרים כלל, כמו שלא יכולים להסביר מה זה אויר וכו', איזה צבע יש לאויר וכו', איזה טעם יש לאויר וכו', כי רק מי שנושם את האויר הוא מרגיש את כל הטעמים של האויר וכו'.

כמו כן אמונה פשוטה בו יתברך - הוא מאמין שיש בורא המנהיג את עולמו בהשגחה פרטי פרטית, בלי שום חכמות כלל - זו שלימות האמונה, ולא צריכים יותר לפי דעת רביז"ל, כי הוא אחז שהעיקר להשליך את חכמתו המדומית ואת דעתו המבולבלת לגמרי לגמרי, ולדעת שלא יודעים כלל, רק מאמינים בלי שום חכמות והשכלות כלל, וזו שלימות האמונה וכו'. ורביז"ל אמר אשר יש חכם שהוא חכם אפילו בחכמות התורה, עם כל זאת אין לו אמונה בהשם יתברך, ואלו החכמים שאין להם אמונה נקראים בעלי ראתן, כי חכמה אמיתית דהיינו עם אמונה נקרא ראיה, כמו שכתוב (קהלת א' ט"ז) "ולבי ראה חכמה", ולעומת זה החכמים שאין להם אמונה נקראים בעלי ראתן (כתובות ע"ז: ) וכמו שפירש רש"י שיש להם שרץ במוחם (היינו שיש להם טומאה וכפירה במוחם). וצריכין להרחיק מאנשים אלו שהם בחינת בעלי ראתן אפילו משכונתם, כי ההבל פיהם מזיק לאדם כשר שיפול לתאות ניאוף; עיין שם.

והכלל - כדי לזכות לאמונה פשוטה בו יתברך צריכים להשליך את שכלו המדומה לגמרי, ולידע שאין יודעים כלום, רק מאמינים בו יתברך בלי שום חכמות והשכלות כלל, ואמר הבעל שם טוב הקדוש זי"ע: אחר כל ההשגות שזכיתי להשיג וכו' וכו', אני מאמין בהקדוש ברוך הוא כמו פתי בלי שום חכמה כלל, וכן אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן ט"ו) שהוא חכמה ומלאכה גדולה להיות כמו בהמה, וזה בחינת (שמות ל"ו א') "כל אשר נתן הוי"ה חכמה בהמה", היינו שהוא חכמה לעשות עצמו כבהמה, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (חולין ה: ) על הפסוק (תהלים ל"ו ז') "אדם ובהמה תושיע הוי"ה" - אלו בני אדם שערומים בדעת ומשימין עצמן כבהמה, וכמו שאמר אסף (תהלים ע"ג כ"ב) "ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך".

וכן אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ב) כשאדם הולך אחר שכלו וחכמתו, יוכל ליפול בטעותים ומכשולות רבים, ולבוא לידי רעות גדולות, חס ושלום. ויש שקלקלו הרבה, כגון הרשעים הגדולים מאוד המפורסמים, שהטעו את העולם, והכל היה על ידי חכמתם ושכלם. ועיקר היהדות הוא רק לילך בתמימות ובפשיטות, בלי שום חכמות, ולהסתכל בכל דבר שעושה שיהיה שם השם יתברך, ולבלי להשגיח כלל על כבוד עצמו. רק אם יש בזה כבוד השם יתברך - יעשה, ואם לאו - לאו, ואזי בודאי לא יכשל לעולם.

אשרי מי שזוכה לסלק את חכמתו ואת דעתו המדומים, ובא לידי אמונה פשוטה בו יתברך, ואז אל רב טוב הצפון יזכה, כי אין עוד שמחה כשמחת האמונה הקדושה בו יתברך.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים