בננו עקשן גדול, וכל העונשים שאנו נותנים לו - לא עוזרים. איפה אנחנו טועים?

מאת חיים יהודה: שלום וברכה. אני מתפלל לרפואתכם בכל הזדמנות, ותודה על הזכות הנפלאה להתייעץ ולקבל כאלו תשובות נפלאות.

ברצוני להתייעץ עם האדמו"ר בשאלה שמציקה לי ולאשתי מאוד: יש לנו בן בגיל שש, וברוך השם הוא חמוד, אך יש בו עקשנות נוראה והוא מתעקש על כל דבר. והיות שקראתי במכתבים שאתם כותבים שאסור להרביץ לילדים, אני לא מרביץ לו על דברים שהוא עושה נגד רצוני, אבל אני מעניש אותו – לדוגמא, כשכולם מקבלים דבר טוב - הוא לא מקבל, או שהוא הולך לתלמוד תורה בלי לקבל ממתק.

האמת היא, שהייתי בטוח שזה ישנה אותו, כי בזמן הענישה הוא צועק ומשתולל ומבקש לקבל את הממתק, אבל כשהוא חוזר מהתלמוד תורה הוא שב לעקשנותו – וכשאשתי מבקשת ממנו להתלבש או לאכול או לעשות דברים אחרים, הוא לא שומע בקולה למרות שהוא יודע שהוא ייענש.

האמת היא שכבר נמאס לי להעניש אותו, בפרט שאני רואה שזה כמעט ולא עוזר. אני זועק ומתחנן לישועה כי באו מים עד נפש. איפה אני טועה?

ברצוני לציין, שכשאני הייתי ילד, ציערתי הרבה את הוריי היקרים, וגרמתי להם הרבה עוגמת נפש, אבל היום הם מודים בפה מלא שאני גורם להם רק נחת גדולה, וכן ביקשתי מהם הרבה פעמים סליחה והם מחלו לי בפה מלא. תודה רבה.

בעזה"י יום ה' לסדר ויגש ב' טבת זאת חנוכה ה'תשע"ד

שלום וברכה אל חיים יהודה נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

תודה רבה על התפלות שאתה מתפלל על רפואתי, וכל המבקש על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה.

צר לי לומר לך שבזה העולם מקבלים חזרה מדה כנגד מדה, כמו שכתוב (ויקרא א' ב') "אדם כי יקריב מכם קרבן" - מכ"ם זה ראשי תיבות מ'דה כ'נגד מ'דה, כי על כל צער ועגמת נפש וחלישות הדעת שגורמים להורים מקבלים את זה אחר כך חזרה מדה כנגד מדה מהילדים שלו, ומשלמים קרבן יקר, ולכן לדעתי עליך לבקש סליחה מההורים על שציערת אותם, וכן לבקש את הקדוש ברוך הוא שימחול לך, ותבדוק את מזוזות ביתך אם הכל תקין, והקדוש ברוך הוא יעזור שהבן יהפוך את העקשנות שלו לדברים טובים, ולא יתקומם נגדיכם.

אנשים סובלים סבל גדול זה בכה וזה בכה, ואף אחד לא שם לב שהוא משלם אחר כך מחיר כבד, כי אין העולם הפקר, ובפרט ילדים שציערו את ההורים שלהם כשהם היו קטנים, מקבלים את זה חזרה מהילדים של עצמם, שממררים את חייהם, וזה לימוד עמוק עמוק מי ימצאנו, כי כשילדים הם צעירים הם לא יודעים שבזה שהם מצערים את ההורים שלהם הם יקבלו את זה חזרה כפל כפליים ואפילו יותר מהילדים שלהם וכו', ולכן צריכים מאד מאד להקפיד על כיבוד אב ואם, שזה יסוד היסודות ביהדות, כמאמרם ז"ל (תנא דבי אליהו רבה פרשה כ"ו) כל העולם כולו של הקדוש ברוך הוא, ואין הקדוש ברוך הוא מבקש מהאדם רק שיכבד אב ואם; ואמרו (פסיקתא רבתי) חמורה שבחמורות - כבד את אביך ואת אמך; ואמרו (קידושין ל: ) שלשה שותפין הן באדם, הקדוש ברוך הוא, ואביו ואמו. בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו, אמר הקדוש ברוך הוא מעלה אני עליהם כאילו דרתי ביניהם וכבדוני; רואים מזה שאם מכבדים אבא ואמא בזה מכבדים את הקדוש ברוך הוא.

רביז"ל אמר (שיחות הר"ן סימן נ"ט) מסוגל יותר לבנים להיות רחוק מהם. לבלי להיות דבוק בהם לשעשע בהם בכל פעם, רק לבלי להסתכל עליהם כלל; וצריכים להעלים עין מהם, כי בזה שמנשקים אותם יותר מדי ומשחקים עמם, מזה בעצמו הם מתפראים וכו', כי הם רואים את חולשת ההורים וכו', שבוודאי ההורים אוהבים את הילדים, כי הם חמודים מאד, ואת כל זה הילדים לוקחים לנשק נגד ההורים, כי הם יודעים ומרגישים שאם יקבלו עונש זה יכאב להורים, ולכן הם רוקדים על המצפון של ההורים.

ולכן העצה של רביז"ל שהוא אומר מסוגל יותר לבנים להיות רחוק מהם, זו עצה מאד מאד טובה, כי הרגע שמעלימים עין מהילדים וכו', אזי יתהפך המצפון על הילדים וכו', כי אם הם ירגישו שההורים לא איכפת להם מהם, זה יכניס להם מצפון וכו', והמשכיל בדברים אלו יבין איך שהולך החינוך עם הילדים וכו', בפרט בגיל קטן כזה, הבן שלכם מרגיש שאתה ואשתך אוהבים אותו מאד מאד והוא חמוד, אזי הוא מנצל את המצפון שיש לכם בשעה שאתם מענישים אותו, ולכן תעשו מהיום והלאה כאילו שאתם לא מסתכלים עליו וכו', כאילו שיעשה מה שהוא רוצה וכו', ואז דייקא הוא יתהפך לטובה וכו'. אני מאד מקווה להקדוש ברוך הוא שתבין דבר מתוך דבר, כי זה מאד מאד קשה להסביר וכו', ובפרט שכל ילד וילדה שונים אחד מהשני, כי אין שני טבעים דומים זה לזה וכו'.

 ועל כולם צריכים הרבה סיעתא דשמיא, ולבקש ממנו יתברך ביום ובלילה על הצלחת הילדים, כי תפלת אבות על הבנים עולה על הכל, אשרי מי שמתפלל בכל יום על ילדיו שלא יחטאו ולא יצאו לתרבות רעה, כי כך סיפרו לנו חכמינו הקדושים (תנא דבי אליהו רבה פרק י"ח) מעשה בכהן אחד שהיה ירא שמים בסתר, והיו לו עשרה בנים מאשה אחת, ששה זכרים וארבע נקיבות, ובכל יום ויום היה מתפלל ומשתטח ומתחנן ומבקש רחמים ומלחך בלשונו עפר, כדי שלא יצא אחד מהן לידי עבירה ולידי דבר מכוער. מה היה עושה? בכל יום ויום היה מכניסן לבית פנימי, וישב ומשמרן בבית החיצון, ומתפלל ומשתטח ומבקש רחמים ומלחך בלשונו עפר כדי שלא יהא אחד מהן בא לידי עבירה ולידי דבר מכוער. אמרו, לא יצאת אותה שנה ולא שינתה ולא שילשה, עד שבא עזרא והעלה את ישראל מבבל, והעלה אתו כהן עמהם, לא נכנס אתו כהן לבית עולמו, עד שראה כהנים גדולים ופירחי כהונה מבניו ומבני בניו עד חמשים שנה, ואחר כך נכנס אותו כהן לבית עולמו, ועליו הכתוב אומר (תהלים ל"ז ג') "בטח בהוי"ה ועשה טוב" וגו'.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שתהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים