ההתעללות של בעלי גרמה לי משבר נפשי חמור וסבל רב. מה עליי לעשות?

מאת מוריה: לכבוד מוהרא"ש שליט"א.בהיותי בת שנה התייתמתי מאמי, ומגיל שלוש עד גיל תשע-עשרה הייתי בבתי ילדים. במהלך השנים האלו עברתי פעמים רבות התעללות מינית, שאחת מהן אף הסתיימה בהפלה.בגיל עשרים וארבע הכרתי את בעלי, התחתנו שלוש שנים לאחר מכן, ויש לנו שני בנים – אחד בן שש, ואחד בן שנתיים וחצי. היינו חיים יחד במשך שנים, עד לפני עשרה חודשים. עברתי התעללות נפשית, פיזית ומילולית מבעלי, ובעקבות כך, לפני שנה נפלתי נפשית, הגעתי למחשבות אובדניות וניסיתי להתאבד כמה פעמים. הייתי בטיפול פסיכיאטרי, אך עדיין המחשבה להתאבד עוברת בראשי כל הזמן.מאז עברתי לביתו של אבי, וגם שם אני סובלת מאוד. לפני עשרה חודשים חזרתי בתשובה מלאה ועכשיו אני בתהליכי גירושין. לצערי, אין באפשרותי לגדל את הילדים הן מבחינה נפשית והן בגלל האיומים של בעלי.היום הייתי אמורה לחתום על הגט, אך מסיבות טכניות זה נדחה. מה עליי לעשות? ולאן פניי מועדות?

בעזה"י יום ה' לסדר ויחי ט' טבת ה'תשע"ד

שלום רב אל מוריה תחי' 

לנכון קבלתי את מכתבך.

הן אמת שעברת בחייך צרות ויסורים ומרירות כאלו אשר רק לשמוע את הסיפורים זה מזעזע וכו', עם כל זאת עליך לדעת כי עיקר גדולת בר ישראל כשיכול להחזיק מעמד במצבים הכי קשים שרק עוברים עליו וכו' וכו', ולכן את צריכה להתחזק בכל מיני אופנים שבעולם ולא להישבר משום דבר.

כדאי לך לקחת כדורי הרגעה וזה ירגיע אותך וכו', והעיקר תקחי את עצמך בידיך להיות בשמחה עצומה שנבראת מזרע ישראל, ובוודאי הקדוש ברוך הוא מוחל לך על הכל, ואוהב אותך, ולכן תרגילי את עצמך לדבר אליו יתברך בשפת האם שלך, ולבקש ממנו יתברך כל מה שאת צריכה.

היות שאני לא יודע בדיוק מה קורה בינך לבין בעלך וכו', עם כל זאת אם אפשר לעשות אצלכם שלום בית - אין למעלה מזה, אבל את צריכה להחזיק מעמד ולא להישבר, ומכל שכן לא לחשוב מחשבות של התאבדות רחמנא ליצלן, כי מה יש לך לרוץ כל כך מהר לקבר? עדיף לך לחיות ולקיים את מצוות הבורא יתברך שמו בשמחה עצומה, והכל יתהפך לטובה.

יעזור הקדוש ברוך הוא שישלח לך רפואה שלימה רפואת הנפש ורפואת הגוף גם יחד, ונשמע ונתבשר בשורות משמחות.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים