אני אומרת מדי יום את ברכות השחר, אך אינני מתפללת את תפילת העמידה. האם אני נוהגת כשורה?

מאת אדל: לכבוד מוהרא"ש. אנו מחיים את עצמינו במכתבים ובספרים שהצדיק כותב.רציתי לשאול שאלה בנושא תפילה לנשים: אמי שתחיה מתפללת שלוש תפילות ביום ומרבה ללכת לקברי צדיקים כדי לפעול עבורנו ישועות, אך אני שמעתי שהצדיק אמר שנשים חייבות רק בברכות השחר, ואילו תפילת העמידה היא רשות.אני משתדלת לברך בכל יום את ברכות השחר, וכן לומר בכל יום 'יום תהילים' כמו שאתם מעוררים אותנו, קצת 'שמות צדיקים' ולפעמים גם 'תיקון הכללי' וקריאת שמע, והעיקר - אני מרבה להתבודד ולבקש מהשם כל מה שאני צריכה. האם אני נוהגת נכון? בתודה מראש ובברכת רפואה שלמה.

בעזה"י יום ב' לסדר וישלח ח' כסליו ה'תשע"ד

שלום רב אל אדל תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

אשריך ואשרי חלקך שאת אומרת בכל יום בבוקר ברכות השחר, וכן את אומרת 'יום תהלים' ושמות הצדיקים, והעיקר שאת מקפידה לברך ברכת המזון מתוך הסידור, וכן את קוראת קריאת שמע שעל המיטה, והעולה על הכל שאת מרגילה את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ולבקש ממנו יתברך כל מה שאת צריכה, שאין למעלה מזה, ורק את זה אשה חייבת, אבל יותר מזה זה רק בתורת נדבה, ולא כל אשה יכולה להראות את זה מפני טרדות הבית וגידול הילדים.

בוודאי זכית לאמא צדקת גדולה שהיא מקפידה להתפלל את השלוש תפלות ביום, וכן מרבה ללכת לקברי צדיקים, אשריה ואשרי חלקה, זו הנהגה של אשה צדקת, אבל מצד החיוב צריכים לומר בבוקר רק ברכות השחר, ולהקפיד לברך ברכת המזון מתוך הסידור, וכן לומר קריאת שמע שעל המיטה לפני השינה. ולהתבודד להקדוש ברוך הוא זה החיים שלנו, כי בלי זה אנחנו לא יכולים לחיות, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ט') שעיקר החיות מקבלים מהתפלה, כמו שכתוב (תהלים מ"ב) "תפלה לאל חי" - שהחיות שלנו זה רק על ידי שמרגילים את עצמינו לדבר אל הקדוש ברוך הוא.

תמשיכי בדרך זו, רק תשתדלי להיות תמיד בשמחה ולשמח את כל הבית אשר אין למעלה מזה, כי אשה שמשמחת את בעלה ואת הילדים היא הכי גיבורה, כי בדרך כלל אשה צריכה בעצמה חיזוק, אבל אם היא זוכה לחזק את אחרים, זה עיקר גבורתה של אשה חזקה, אשריך ואשרי חלקך.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים