האם כדאי לדבר עם בתי המתבגרת על דברים של בינו לבינה לפני שתשמע את זה ממקום אחר?

מאת יפה: שלום וברכה לכבוד הרב הגדול.יש לנו בת בגיל שלוש-עשרה. היא לומדת במקום חרדי, אך לצערנו הרב רוח הרחוב והפריצות חודרת גם לשם. השקענו רבות בחינוך ויש לנו קשר נפלא עם הבת, אך התברר לנו שהחברות מהכיתה מדברות איתה על דברים לא צנועים ועל בנים וכו', ומדי פעם היא שואלת אותנו שאלות על דברים כאלו.לאחרונה סיפרה לי אחת האימהות של בנות הכיתה שהיא סיפרה לבתה איך ילדים באים לעולם וכו' וכו', כי לטענתה הבנות כבר יודעות ומדברות על כך, והיא העדיפה שביתה תשמע על כך ממנה. היא הסבירה לה שזה בעצם מעשה שעושים בקדושה, ולא כפי שזה מוצג על ידי החברות שלה – כניאוף.אני מבולבלת ולא יודעת כיצד עליי לנהוג עם בתי, בפרט שיש סבירות גדולה שבתה של אותה האמא תקדים אותי ותספר לבתי. צערנו גדול מאד ואשמח לתשובתכם.

בעזה"י יום ג' לסדר מקץ כ"ג כסליו ה'תשע"ד

שלום רב אל יפה תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

את צריכה לדעת שהיום כל העולם פתוח וכו', ואנחנו חיים בעולם אחר לגמרי ממה שחיו עד עכשיו וכו', ולכן מה טוב ומה נעים להסביר בדרך עדינות ובחכמה והשכלה עצומה איך וכו', ומה וכו', ומי וכו', כי לצערינו הרב הכל פתוח, ואי אפשר לסגור את הילדים, ועדיף שיקבלו הבנות חינוך מהאמא ממה שיקבלו את זה בחוץ, אבל הכל צריך להיות עם שכל.

לצערנו הרב הטכנולוגיה החדשה עושה הרס בנוער, ואנחנו צריכים לעשות כל מה שביכולתנו למעט את הנזקים שזה גורם וכו', ועם הסברה נכונה יכולים להגיע לכל מקום וכו'.

 חכמינו הקדושים אמרו (במדבר רבה פרשה י"א סימן ה') וישמרך - בבנות, שצריכות שמירה, ולכן צריכים מאד מאד לשמור על הבנות יותר מהבנים, ולדבר איתן פתוח ולהסביר להן את החיים ואת העתיד וכו' וכו', וזו הדרך הכי נכונה למעט את הנזק שיכולים לסבול חס ושלום אחר כך.

בוודאי אבא ואמא צריכים הרבה תפלות לבקש את הקדוש ברוך הוא על הילדים, ולשפוך הרבה דמעות על ילדים טובים, כמאמרם ז"ל (תנא דבי אליהו רבה פרק י"ח) מעשה בכהן אחד שהיה ירא שמים בסתר, והיו לו עשרה בנים מאשה אחת - ששה זכרים וארבע נקיבות, ובכל יום ויום היה מתפלל ומשתטח ומתחנן ומבקש רחמים ומלחך בלשונו עפר, כדי שלא יצא אחד מהן לידי עבירה ולידי דבר מכוער. מה היה עושה? בכל יום ויום היה מכניסן לבית פנימי, וישב ומשמרן בבית החיצון, ומתפלל ומשתטח ומבקש רחמים ומלחך בלשונו עפר כדי שלא יהא אחד מהן בא לידי עבירה ולידי דבר מכוער. אמרו, לא יצאת אותה שנה ולא שינתה ולא שילשה, עד שבא עזרא והעלה את ישראל מבבל, והעלה אתו כהן עמהם. לא נכנס אתו כהן לבית עולמו, עד שראה כהנים גדולים ופירחי כהונה מבניו ומבני בניו עד חמשים שנה, ואחר כך נכנס אותו כהן לבית עולמו, ועליו הכתוב אומר (תהלים ל"ז ג') "בטח בהוי"ה ועשה טוב" וגו'.

שאלו את הגאון האלקי הבעל "חתם סופר" זי"ע איך זכה לבנים ובנות כל כך מוצלחים? ענה ואמר: כל לילה בעת תיקון חצות מילאתי את הכוס עם דמעות, והתפללתי על הצלחת ילדיי, וכך זכיתי לזה.

וכן מסופר מאחד מאנשי שלומינו שהיה לו עשרה ילדים, וכולם היו מוצלחים ובעלי דרך ארץ גדול, ושאלו אותו אנשי שלומינו: איך זכית לילדים טובים כאלו? ענה ואמר: מה אתם חושבים שהם צמחו לי על העץ? כל לילה שפכתי דמעות להקדוש ברוך הוא, ומלאתי את הכיפה שלי עם הדמעות, ואחר כך רחצתי את פני עם הדמעות וכו', עד שזכיתי לראות מהם מה שראיתי וכו'.

ידוע שפעם באה אמא אל החפץ חיים זצ"ל וביקשה ברכה על ילדיה שיהיו תלמידי חכמים. ענה ואמר: עם ברכה אתם רוצים שהילדים יהיו תלמידי חכמים? צריכים להשקיע בהם, והעיקר להתפלל הרבה להצלחת הילדים, וזה מועיל מאד מאד, כי תפלת האמא על ילדיה עושה רושם בשמים. והוציא מארון הספרים שלו ספר תהלים ישן נושן שהיו הדפים מנופחים עם המון כתמים וכו', וזה היה מרוב הדמעות של האמא שלו שהתפללה עליו, והראה את זה לאשה ואמר לה: את רואה, זה התהלים של האמא שלי שהירבתה להתפלל עלי. רואים מכל זה שעיקר הצלחת הילדים זה רק על ידי תפלה, ולכן אשרי האבא והאמא שמתפללים על הצלחת ילדיהם, ובוודאי תפלת האבות על הבנים מועילה מאד מאד.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים