בליקוטי מוהר״ן מוזכר מעשה שקרה עם הבעל-שם-טוב על הים. מהו?

מאת בצלאל: לכבוד מוהרא"ש שליט"א. ראשית דבר, ברצוני להודות לכם על טרחתכם להשיב לכל אחד ואחד בטוב טעם ודעת.כתוב בליקוטי מוהר"ן (חלק שני, סימן מ"ח): "וראוי לילך עם מה שנאמר במאמר אזמרה לאלוקי בעודי, דהיינו לבקש ולחפש ולמצוא בעצמו איזה זכות ואיזה נקודה טובה. ובזה המעט טוב שמוצא בעצמו, ישמח ויחזק עצמו, ואל יניח את מקומו, אף אם נפל למה שנפל, רחמנא לצלן, אף-על-פי-כן יחזק עצמו במעט דמעט טוב שמוצא בעצמו עדין, עד אשר יזכה לשוב על-ידי-זה להשם יתברך, וכל הזדונות יהיו נעשין זכויות. ומה עשה הבעל-שם-טוב, זכר צדיק לברכה, על הים, כשהסיתו הבעל דבר וכו'. ומזה תבין, עד היכן אתה צריך להתחזק ולבלי לייאש עצמך, חס ושלום, אף אם יהיה מה שיהיה. והעיקר להיות בשמחה תמיד, וישמח עצמו בכל מה שיוכל, ואפילו על-ידי מילי דשטותא, לעשות עצמו כשוטה ולעשות עניני שטות וצחוק או קפיצות וריקודים, כדי לבוא לשמחה, שהוא דבר גדול מאד". עד כאן לשונו.ועתה נפשי בשאלתי, ואודה לכם מאוד אם תוכלו להשיב לי: מה המעשה שהיה עם הבעל-שם-טוב? תודה רבה.

בעזה"י יום ב' לסדר כי תצא ו' אלול ה'תשע"ג

שלום וברכה אל בצלאל נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

ידוע שהבעל שם טוב הקדוש זי"ע רצה מאד לנסוע לארץ ישראל להפגש עם ה'אור החיים' הקדוש זי"ע, ואמר: אני נפש דאצילות, והוא רוח דאצילות, וביחד נמשיך את נשמה דאצילות וכו' וכו', ועל ידי זה תהיה הגאולה. והזהירו אותו מהשמים שלא יסע, ועל הדרך עבר עליו מה שעבר וכו' וכו', ולקחו ממנו את כל המדריגות, ואמרו לו שאיבד את כל העולם הבא שלו וכו', אז הוא אמר שהוא עובד את הקדוש ברוך הוא בלי עולם הבא וכו', כל כך התחזק בעצמו. ורביז"ל מביא את הסיפור הזה להראות לאדם איך שצריכים להתחזק אפילו שעוברים עליו משברים וגלים, צרות ויסורים, מרירות ומכאובים עד שנדמה לו שאיבד את העולם הזה והעולם הבא גם יחד, אסור לו להתפעל כלל, ולידע כי גדול אדונינו ורב להושיע, וצריכים להחזיק מעמד בכל מיני אופנים שבעולם, העיקר לא להתייאש, כי זו גדולת בר ישראל שמחזיק מעמד ואינו נשבר משום דבר.

 וכן יש עוד סיפור שפעם החזיק הבעל שם טוב הקדוש זי"ע את הלולקע ציבעך (המקטרת שלו) עם נר של חלב, ושמע כרוז שעבר על איסור חלב ואיבד את עולמו על ידי זה, קפץ ונשבע שמהיום הוא תמיד ידליק את המקטרת שלו עם נר של חלב, וסיים רביז"ל את הסיפור, ואמר: מי שהכיר את הבעל שם טוב, תמיד הדליק את הלולקע ציבעך (המקטרת שלו) עם נר של חלב.

וכוונת רביז"ל היה לספר לנו את הסיפורים האלו כדי שנזכה להתחזק ביתר שאת וביתר עוז עם כל הכוחות שבעולם, ולא נשבר משום דבר, כי אין שום יאוש בעולם כלל, ואפילו כשאדם שומע כרוזים מן השמים שאיבד את עולמו, אין לו להתפעל משום דבר, ואסור להתייאש כלל. אשרי מי שמכניס את הלימוד של רביז"ל בתוך לבו, ואז טוב לו כל הימים, כי אי אפשר לעבור את זה העולם אלא עם הלימוד הזה.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים