האם אני מחויבת להיות בקשר עם אמי, למרות שהיא פוגעת לי קשות בשלום-בית?

מאת אפרת: שלום לכבוד רבנו הצדיק! הרבה בריאות איתנה ואריכות ימים.שמי אפרת, והשאלה שלי נוגעת לכיבוד הורים: יש לי אמא שמגיל קטן מיררה את חיי, עד שנאלצתי בגיל העשרה לברוח כמה פעמים מהבית, ואפילו כמעט התחתנתי עם מישהו בגיל מאוד צעיר. בגללה קרו לי הרבה דברים לא טובים ואפילו טראומטיים בבחרותי, נאלצתי לחיות לבד מגיל שבע-עשרה, לדאוג לעצמי לאוכל ולהכל. נשאר לי כאב גדול בלב בגללה, והיא גרמה לי להרבה סבל בחיים עד היום.היום, תודה לאל אני נשואה ואם לשלושה ילדים חמודים, אך היא עדיין מנסה לחרחר מלחמות, לשלוט בי, ולסכסך בין האחים שלי. בעלי מאוד לא אוהב אותה ואת ההשפעה שלה עליי, וזה גורם לנו הרבה מחלוקות ומריבות וחוסר שלום בית. מעבר לזה שהקשר איתה משליך על ילדיי ועל בן-זוגי, זה משפיע עליי בצורה נפשית חזקה מאוד וגורם לי להרבה דיכאונות. בעלי כל הזמן כועס עליי בגלל זה, ואסר עליי כבר כמה פעמים להיות איתה בקשר.ראוי לציין שגם שתי אחיותיי הנשואות סובלות מאותו משבר עם בן-זוגן ומחוסר שלום-בית בגללה, והסיבה היחידה שאנחנו לא מנתקים איתה את הקשר לגמרי היא בגלל אבא שלנו, שאנחנו מרחמים עליו כי היא שולטת עליו לגמרי, וגם בגלל שאנחנו מרחמים עליה.ניסינו אלף פעמים לדבר איתה שתשנה את התנהגותה, כי היא גורמת לנו לחוסר שלום-בית, אך היא לא מוכנה להפסיק ולהשתנות.האם גם במקרה כזה יש עניין של כיבוד הורים, ועלינו להמשיך להיות איתה בקשר, למרות שזה גורם לחוסר שלום-בית ובמיוחד לפגיעה נפשית חזקה בי, או שמותר לנו לנתק איתה כל קשר? אשמח מאד לתשובתך.

בעזה"י יום א' לסדר פנחס ט"ו תמוז התשע"ג

שלום רב אל אפרת תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

את צריכה לדעת שהתורה הקדושה אמרה (בראשית ב' כ"ד) "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד"; מאחר שהתחתנת את צריכה לשמור מאד מאד על כבוד בעלך, ולחיות ביחד כדוגמת גוף אחד. בוודאי מצות כיבוד אב ואם זו מצוה מאד מאד חשובה ועיקר בתורה, עם כל זאת מבואר בפירוש (יורה דעה סימן ר"מ סעיף י"ז) אחד האיש ואחד האשה שווין בכבוד ובמורא של אב ואם, אלא שהאשה אין בידה לעשות, שהיא משועבדת לבעלה, לפיכך היא פטורה מכבוד אב ואם בעודה נשואה, עיין שם. ובפרט במצב שלכם, שמסכנה האמא, היא מתערבת לכם בכל פרט בחיי נישואיכם, ורוצה רק לשבור את הבית שלכם, אזי את צריכה לנתק את כל הקשרים, או לעבור לגור בריחוק מקום, וזה ברור.

לצערינו הרב יש הורים שמתערבים בחיי ילדיהם, ורק רוצים לשבור להם את הבית, וזה בא מקטנות הדעת והשכל שתמיד האמא חושבת שלקחו לה את הבת או את הבן וכו' וכו', ולכן בעלך צודק שתנתקי את כל הקשרים עמה וכו'. חס ושלום לא להתחצף ולא לדבר נגד האמא כלום, כי אמא נשארת אמא וכו', רק תלכי עם בעלך וביחד תבנו בית חזק על יסוד בריא בלי שום מחלוקת ומריבות, ושתשרה בינך לבין בעלך אהבה גדולה מאד והבנה הדדית, בלי שום ויכוחים כלל.

רביז"ל אמר שאדם בונה לעצמו את הגיהנום, ובונה לעצמו את הגן עדן, ובמה שהוא בוחר, את זה יש לו בחיים - יש בני אדם שממררים את חייהם על לא דבר, וסובלים ממש בזה העולם את הגיהנום, ויש בני אדם שתמיד מסתכלים על הטוב שבחיים, ונהנים כל רגע מחייהם, ומרגישים ממש בזה העולם את הגן עדן.

אבל על זה צריכים הרבה דעת ושכל, כי רוב בני אדם תמיד מחטטים ברע ובמרירות, בדכאון ובחסרונות וכו', וכך סובלים את הגיהנום בזה העולם, אשרי מי שהוא תמיד רואה את הטוב בחיים, ואז טועם טעם גן עדן עוד בזה העולם.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים