לבננו יש ביטחון עצמי מופרז ואין לנו כלים להעמידו על מקומו. מה ניתן לעשות?

מאת עידו: שלום לכבוד הרב ורפואה שלמה. הרב תמיד אומר שצריכים להתנהג עם הילדים בסבלנות ולא להרים ידיים. אנחנו משתדלים ללכת בדרך הזו, אבל נוצר מצב שיש לילד ביטחון עצמי מופרז והוא מרגיש שהוא באותה המדרגה שלנו, ואין לנו כלים להעמיד אותו על מקומו. מה ניתן לעשות?

בעזה"י יום ב' לסדר פנחס ט"ז תמוז התשע"ג

שלום וברכה אל עידו נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.רביז"ל הזהירנו מאד מאד לא להכות את הילדים, כי עם מכות לא מגיעים לשום מקום, אדרבה, כל המכות שאדם נותן לילדים שלו זה בא רק מחמת העצבים שלו וכו', עם כל זאת אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן נ"ט) מסוגל יותר לבנים, להיות רחוק מהם, לבלי להיות דבוק בהם לשעשע בהם בכל פעם, רק לבלי להסתכל עליהם כלל; ואמרו על זה אנשי שלומינו "מען קושט נישט, און מען שלאגט נישט" (לא מנשקים את הילדים ולא מרביצים לילדים).

וזה הדבר שהכי קשה להורים לקיים, כי ההורים משתעשעים עם הילדים, ועל ידי זה הם מקבלים בטחון עצמי מופרז, וכבר לא מצייתים את ההורים, ואז צריכים להרביץ להם, אבל אם לכתחילה לא משתעשעים איתם ומנשקים אותם, אזי רק כשמגביהים את הקול עליהם, נופל עליהם פחד, וזה מה שאמר החכם מכל אדם (משלי י"ג כ"ד) "חושך שבטו שונא בנו", ואמרו אנשי שלומינו לא כתוב שצריכים להשתמש עם השבט להרביץ לו, אלא להפחידו וכו', על כל פנים איך שהוא, צריכים מאד מאד להזהר לא להכות אותם, אבל אני מוכרח להגיד לך שלקיים את השיחה הזו זה מאד מאד קשה, כי דרכם של בני אדם כן להשתעשע עם ילדיהם ולנשקם, ואחר כך הם נעשים קרובים אליהם, והילדים מתחילים לקפוץ על הראש עד שלא יכולים להשתלט עליהם.העיקר להצליח עם ילדים זה רק תפלה, להתפלל הרבה להקדוש ברוך הוא, ולשפוך דמעות לפניו יתברך, כי בלי תפלה זה לא הולך.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים