חברתי הטובה לא זכתה לפרי בטן, ובגלל זה היא ׳כועסת׳ על השם יתברך ועל רבנו

מאת שרון: שלום לכבוד מוהרא"ש שליט"א. בעזרת השם אני טסה לאומן בראש חודש אלול בשנה השלישית ברציפות. יש לי חברה שמצטרפת אליי תמיד, ואותה חברה לא מצליחה להיפקד מזה שלוש עשרה שנה. אין קבר של צדיק שהיא לא פקדה, וגם אצל רבנו היא הייתה שבע פעמים, היא ניסתה את כל הסגולות שיכולות להיות, והשתתפה בערבי תפילה וכו' וכו'.היום היא בישרה לי שהיא כועסת ועצבנית, ולא רוצה לנסוע לאומן, כי ממש נמאס לה שעדיין היא לא קיבלה ישועה, ומה גם שהיא עשתה בשנה שעברה 'הסכם' עם רבנו, והוא 'לא עמד בו'...ניסיתי לדבר איתה, אבל היא ממש עצבנית ועל סף ייאוש... אני מבינה אותה, אך אין לי כל-כך מה להגיד לה, כי מי אני בכלל? והאם זו חכמה שאני, שזכיתי ברוך השם לילדים, אחזק אותה? האם תוכל לכתוב לה חיזוק שיעורר אותה שוב לעבודת השם? והאם כדאי להפציר בה שתיסע עוד פעם לאומן למרות שעדיין לא זכתה לישועה? תודה רבה, השם ישמור אותך וייתן לך עוד הרבה שנים טובות.

בעזה"י יום א' לסדר מטות מסעי כ"ב תמוז התשע"ג

שלום רב אל שרון תחי' 

לנכון קבלתי את מכתבך.דעי לך שאין עוד צער כמו צער של אשה שעדיין לא נפקדה בזרע של קיימא, ולכן את צריכה לדון אותה לכף זכות, ואפילו שהיא פולטת מהפה שלה מילים מאד מאד קשות, צריכים לדון אותה לכף זכות, כי מרוב צרתה וכאבה היא פולטת מילים כאלו, אבל מבפנים היא אוחזת אחרת.רביז"ל הבטיח לנו שיעזור לנו בכל מה שאנחנו צריכים, וכשנבוא על קברו הקדוש ונתפלל שם -נראה ישועה, ובוודאי כל נסיעה שהיא נסעה אל ציון רביז"ל, קירבה כבר את הישועה שלה, אבל תגידי לה שתלמד מחנה, שגם היא היתה עקרה ואף על פי כן היא לא התייאשה, אלא באה יום יום אל המשכן, והתפללה על ילדים. ואף שעלי הכהן חשד בה שהיא שיכורה, כמו שכתוב (שמואל א' א' י"ד) "ויאמר אליה עלי עד מתי תשתכרין הסירי את יינך מעליך: ותען חנה ותאמר לא אדוני אשה קשת רוח אנכי ויין ושכר לא שתיתי ואשפוך את נפשי לפני הוי"ה: אל תתן את אמתך לפני בת בליעל כי מרוב שיחי וכעסי דברתי עד הנה", ואף על פי כן חנה לא התפעלה, אלא הרבתה להתפלל להקדוש ברוך הוא, ואת כל הלכות תפלה לומדים ממנה, איך שהיא היתה עקשנית, ולא עזבה את הקדוש ברוך הוא, עד כדי כך שדרשו חכמינו הקדושים (מדרש שמואל פרשה ב') "והיה כי הרבתה להתפלל אל ה" וגו' - מכאן שכל המרבה בתפלתו נענה.

ולכן תראי לחזק אותה שלא תכנס ביאוש ובדכאון ושלא יהיה לה שום כעס כביכול על הקדוש ברוך הוא וכו', ועל הצדיקים וכו', כי סוף כל סוף אחר הרע יבוא הטוב, והיא תזכה להפקד בזרע של קיימא, בשמים רוצים ממנה עוד כמה תפלות, ועוד כמה תפלות.

ולכן אסור לה להתייאש, ועליה להמשיך ללכת לקברי צדיקים, כמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות צדיק סימן קע"ג) על ידי השתטחות על קברי הצדיקים הקדוש ברוך הוא עושה לו טובות אף על פי שאינו ראוי לכך.

יש לנו ביבנאל מקווה של נשים, שכל אשה שלא נפקדה, אם היא טובלת שמה, היא תפקד בזרע של קיימא, יעזור הקדוש ברוך הוא שתבשרו לי בשורות משמחות בקרוב.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים