האם בהתבודדות צריכים להוציא את הדיבורים בפה דווקא או שמספיק שהם במחשבה?

מאת דן: השם ימלא משאלות לבכם לטובה, ותראו רק נחת ושמחה מכל תלמידיכם מתוך בריאות ושמחה.האם אדם שחושב על הטובות שהשם עשה איתו, ובמקום להוציא בפיו את כל הבקשות שהוא צריך, הוא רק מהרהר בהן, האם גם זה נחשב להתבודדות, או שהתבודדות היא רק כאשר מוציא את הדיבורים בפיו?

בעזה"י יום א' לסדר שלח י"ז סיון התשע"ג

שלום וברכה אל דן נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"ד) שהדיבור הוא כלי השפע שבו מקבלים את השפע, כמו שכתוב (דברים א') "ויברך אתכם כאשר דיבר לכם", היינו לפי הדיבור כן השפע - אם הדיבור היינו כלי השפע הוא בשלימות ובמלואו, אזי יכולין לקבל בו רוב שפע. 

רואים מזה שהעיקר הוא הדיבור, כי לכאורה למה אדם צריך להתפלל, הלא הקדוש ברוך הוא יודע מחשבות? אלא הדיבור הוא כלי השפע, וכשאדם מדבר אל הקדוש ברוך הוא, ומבקש ממנו יתברך, ומתחנן לפניו שירחם עליו, ויתן לו מה שצריך, ככל שיבקש יותר, אזי הוא בונה יותר כלי לקבל בו את השפע, וכמו כן צריכים תמיד להודות ולהלל ולשבח את הקדוש ברוך הוא בפה מלא דייקא, כי הכל תלוי כפי הדיבור, ולא מספיק לעשות זאת במחשבה.הקדוש ברוך הוא יעזור שתהיה תמיד שש ושמח ותודה להקדוש ברוך הוא על כל החסדים והרחמים גמורים שעשה עמך, ועל ידי זה יתרחב לבך שתוכל לבקש ממנו יתברך כל מה שתצטרך.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים