אשתי שקועה בענייניה כל הזמן ולא אכפת לה מהבית מהילדים וממני

מאת אברהם: אני ואשתי נשואים שש שנים. אנו בני 29 ויש לנו שני ילדים בגילאי שנתיים וחמש. אני חוזר בתשובה כבר שנתיים ומתקרב מאוד לרבנו ז"ל. השנה הייתי באומן לאחר שרבנו בא אלי בחלום וביקש ממני לבוא. אנו כרגע במצב כספי לא טוב למרות ששנינו עובדים ולומדים אך בעזרת ה' יהיה בסדר.הבעיה היא שאשתי שקועה בענייניה ולא אכפת לה מהבית, מהילדים וממני. היא חוזרת כל יום בשעה מאוחרת וגם בבית היא כל הזמן מול המחשב, האייפון או שהיא צופה בטלוויזיה. אני עושה הכל בבית והילדים כבר התרגלו שיש רק אבא ואין אמא וגם בשבת היא ישנה כל היום. אנחנו מנסים הכל אך כלום לא עוזר, אנחנו מבקשים ממנה רק קצת יחס לילדים וזהו לא יותר, אך היא תמיד עייפה או תוקפנית.מה לעשות אני ממש נקרע שאני שומע את הילדים. אני תמיד מחפש אצלי מה לתקן אך כלום לא עוזר, אני צריך עזרה דחוף כי אנחנו על סף פיצוץ.

בעזה"י מוצש"ק לסדר מקץ ב' טבת (זאת חנוכה) התשע"ג

שלום וברכה אל אברהם נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.אני חושב שאם היית משקיע באשתך ועוזר לה עם המון אהבה ונותן לה הרבה תשומת לב וכו' וכו', היא הייתה יותר שקועה בך והייתה באה הביתה מוקדם כדי להיות אתך, ולא הייתה חוזרת בשעה מאוחרת ואל הייתה בורחת אל המחשב או אל הטלויזיה וכו' וכו', כנראה שאתה לא מפסיק לעשות עליה ביקורת וכו' ויורד לה לחיים וכו', ואתה לא מפסיק להשפיל אותה וכו', אזי מה אתה רוצה שאשתך תעשה? האם אתה נותן לה יחס? האם אתה נותן לה אהבה וחום? האם אתה נותן לה מחמאות? תבדוק את כל זה בעצמך וכו', ותתקן את זה וכו', ותראה שתהיה לך אשה נהדרת ונפלאה מאד, גבר צריך לתת מעצמו לאשתו, ולא הפוך, כי אם הגבר מחפש את התשומת לב מאשתו, אזי הוא האשה והיא הגבר, הקדוש ברוך הוא הטביע בטבע שהאשה היא המקבלת והבעל הוא הנותן וכו', וזה טבע העולם, ואם זה הפוך אזי מתחילות להיות בעיות בבית.ולכן עליך לדעת כי (סוטה יז.) איש ואשה זכו שכינה ביניהן, ואמרו (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ח') אי אפשר לאיש בלא אשה ואי אפשר לאשה בלא איש אי אפשר לשניהן בלא שכינה, ובמקום שהשכינה נמצא שם הברכה מצויה, רק שיהיה ביניהם שלום ואהבה גדולה מאד, כי שלום אמרו חכמינו הקדושים (שבת י.) זה שמו של הקדוש ברוך הוא, ולכן אם מכניסים את הקדוש ברוך הוא בתוך הבית, זה נקרא שלום בית, היינו שמו של הקדוש ברוך הוא בתוך הבית, ותתחיל להשקיע הרבה באשתך, ואף פעם לא לעשות עליה ביקורת.אני מאד מאד מבקש אותך שתתאזר במדת הסבלנות, ואפילו שזה בא לך מאד מאד קשה, זכור מה שאמר התנא הקדוש (אבות פרק ה') לפום צערא אגרא, ודע לך כשאדם עוצר את עצמו לא לכעוס, בזה אפילו שנמצא במדור הקליפות וכו', הוא עולה עד עולם האצילות, שהוא בטל ומבוטל אל האין סוף ברוך הוא, כי הכל תלוי כפי מידת הסבלנות ולא להכנס בכעס, שבדרך כלל בא מגיאות וישות, אדם צריך לבטל את עצמו כל כולו אליו יתברך, ושלא יהיה לו אפילו משהו תרעומת על אשתו וכו', כי האשה היא חלק מבעלה, כמו שכתוב (בראשית ב' כ"ג) "עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת".הקדוש ברוך הוא יעזור שתציית אותי ואז תראה שהכל יתהפך לטובה.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים