בזמן שאני לומד תורה עולות לי מחשבות של גאווה. כיצד אפשר גם ללמוד תורה וגם לזכות לענווה?

מאת גיא: לכבוד הרב הצדיק שליט"א. ה' יתן לך רפואה שלימה ותמשיך לחזק אותנו. התחלתי ללמוד בכל יום קצת  מהספר 'אשר בנחל' וזה מחיה, מחזק ומעודד אותי ממש ונותן לי תקוה. התפללתי עבורך בציון האדמו"ר מצאנז רבי יקותיאל יהודה זיע"א, וביקשתי שהקדוש ברוך הוא ישלח לך רפואה שלימה.כבר תקופה שאני לומד מסכת ראש השנה, ואני מתבייש להגיד, וגם אמרתי את זה לה', אבל לפעמים תוך כדי לימוד עולות לי מחשבות של גאוה, שאני עומד לסיים מסכת ויתנו לי כבוד וכו'. ובאמת כבוד הרב שאין אני רוצה בכל זה ואני יודע שאחד העונשים הכי קשים זה פרסום והצדיקים האמיתיים ברחו מכל זה, אבל לפעמים צפות לי מחשבות כאלו של גאוה, כמו גאוה טמונה שיש בי שעולה דווקא בשעת הלימוד.השכל יודע שגאווה היא דבר מקולקל מאוד אבל הלב כנראה רחוק הרבה. זה לא שאני צדיק, אני ממש לא, אני בעל תשובה שנתיים וקצת. לפעמים אני צועק לה' באמצע הלימוד שלא אלמד בשביל להתקרא רבי, אבל לפעמים המחשבות האלו באות. רבינו אומר שגאווה וניאוף תלויים זה בזה, אני יודע שאין לי טהרת המחשבה לגמרי ועדיין זיכרונות מהעבר באים לי לפעמים, אבל באמת הרב שיש לי רצון לא להיות גאוותן ולהיות עניו ולהיות יהודי כשר שמקורב לצדיקים ובפרט לרבינו.אני לומד לבד בלילה אחרי שאשתי נרדמת, למה יש לי את התחושה שאני צריך לעשות רושם על מישהו? רבינו אומר שאת השפלות מקבלים על ידי התקרבות לצדיקים. אולי אני פשוט רחוק. כיצד אפשר גם ללמוד תורה וגם לזכות לענווה?

בעזה"י יום א' לסדר שמות י"ז טבת התשע"ג

שלום וברכה אל גיא נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.תשואת חן לך על התפלות שהתפללת עבורי, ותמשיך להתפלל ואודה לך מאד.אשריך ואשרי חלקך שאתה לומד מסכת ראש השנה, והייתי מייעץ לך שתחזור על המסכתא הזו מאה פעמים ואחד, וזה דבר גדול מאד מאד, כי אם מושך אותך ללמוד את המסכתא הזו, הרי זה תיקונך ותחזור על זה מאה פעמים ואחד.בענין גיאות וענוה וכו', תאמין לי שזה בושה מאד מאד לדבר מגאווה וכו', אדם חטא בכל מיני חטאים שבעולם רחמנא לישזבן, ועשה כל מיני מעשים מגונים וכו', איך נכנס לו אפילו מחשבה של גאווה, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות גאווה סימן ל"ד) גאווה בא על ידי שלא תיקנת חטאת נעורים; ועכשיו (משלי כ' ט') "מי יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי".ולכן זה בושה וחרפה אפילו לדבר שנכנס בו מחשבות של גיאות וכו', זה סתם ליצנות, אדם שעשה את כל העבירות שבעולם, פגם בבריתו וכו', ועדיין יש לו מחשבות אני ואפסי עוד? ולכן אמר רביז"ל (ספר המדות אות גאוה סימן כ"ז) על ידי אמונה יהיה לך כח לשבר את עצמך מגאווה, ותמשול על מדת הגאווה; אדם צריך להחדיר בעצמו אשר אין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, ודבר גדול דבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, וכשאדם מחדיר בעצמו שמלא כל הארץ כבודו, אז נתבטל ממנו הישות והגיאות לגמרי, כי הרי רק הוא יתברך נמצא ואין בלעדו נמצא, ואמרו חכמינו הקדושים (סוטה ה.) כל אדם שיש בו גסות הרוח אמר הקדוש ברוך הוא אין אני והוא יכולין לדור בעולם; הרי שלך לפניך כשאדם אוחז מעצמו, הוא מסלק את השכינה ממנו.

ולכן צריכים להחדיר בעצמו תמיד רק את אמתת מציאותו יתברך, ועל ידי זה ממילא יתבטל ממנו הגאווה, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות גאווה סימן י"ח) סגולה לגאווה שיסתכל על השמים; ועל זה אומר הנביא (ישעיה מ' כ"ו) "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא מרוב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר", כשאדם רק מסתכל על השמים ורואה את השמש והירח והכוכבים שברא הקדוש ברוך הוא, שהם אין סוף בלי ספור כלל וכו', ואיך יכול להכנס באדם ישות וגיאות?

ולכן כלך מדמיונות וכו', כי הדמיון יכול להרוס את האדם לגמרי, וכך אמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי שבת פרק י"ד הלכה ג') על הפסוק (דברים ז') "והסיר הוי"ה ממך כל חולי" זו רעיון, דאמר רבי אליעזר (שם כ"ח) "ונתן עול ברזל על צוארך" זה רעיון, היינו מה זה העול הכי קשה של האדם? זה הרעיונות והדמיונות שמסבבים אותו, כי מרוב עוונותיו ובפרט של פגם הברית, הוא נמצא בלחץ תדירי ומדמיין לעצמו כל מיני מחשבות של הבל וכו', ושל פחדים וכו', מה יעשה לו זה? ומה יעשה לו ההוא? ובאמת אדם רודף את עצמו יותר מה שאחרים רודפים אותו, כי מי שתמיד רק חושב ממנו יתברך, ומשתדל להכניס את הקדוש ברוך הוא בתוך מח מחשבתו, אזי מתפטר מכל אלו הרעיונות והדמיונות, ונעשה בן חורין אמיתי, ואין עליו שום עול.העיקר תשתדל מאד מאד שיהיה לך שלום בית, ושאשתך תראה אותך לומד בכל יום, ותחזור על מסכת ראש השנה מאה פעמים ואחד, וזה יועיל לך מאד מאד.הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים