בשיעור שמסרתי לנשים נתקפתי בחרדה ולא הצלחתי לדבר

מאת חגית: שלום רב. מאז שחזרתי בתשובה חשתי משיכה חזקה להעביר שיעורי תורה, תמיד אהבתי לתת עצות לאנשים ולהקשיב לבעיות של אחרים. אני כל הזמן שואפת ומחכה ליום בו אזכה להעביר שיעורי תורה. ובכן, אותו יום הגיע וזכיתי שפנה אלי רב מסוים בבקשה לחזק כמה נשים. התקיימו מאז כארבעה שיעורים. הבעיה היא שאני מופנמת וקשה לי לדבר מול קהל אפילו מצומצם. ובשיעור האחרון לא זכרתי כמעט דבר מהשיעור, נכנסתי למעין חרדה ולא היה לי מה להגיד, הנשים שמו לב ואף חשתי כי לעגו לי בליבן. חזרתי מהשיעור מבוישת ונכלמת, הביזיון הזה לא מרפה ממני. אינני יודעת מה לעשות. מצד אחד יש לי את הדחף לעשות זאת, מצד שני יש לי חרדות עצומות שמא הדבר יקרה לי שנית ולא אצליח להעביר את השיעור, וכי לשם מה אנו מתכנסות אם לא למען השיעור? וכמו כן, אני לא מבינה את ה', מדוע הוא עשה לי זאת, הרי הוא רוצה שנשים תתחזקנה בעבודת השם, אם כן מדוע נתן ליצר הרע להתגבר עלי כך ולגרום לי לשכוח את כל החומר? אשמח לקבל עצה ותבונה, כי אני מאוד מבולבלת.

בעזה"י יום ג' לסדר בהר בחוקותי כ"ג אייר ה'תשע"ב

שלום רב אל חגית תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ') שלפני שאומרים תורה או דרשה ברבים, צריכים הרבה תפלות לבקש ממנו יתברך ברחמים ובתחנונים שיתן לו דיבורים חמים כגחלי אש, לעורר את נשמות השומעים דבריו וכו', עיין שם.

את צריכה לדעת שהתכלית לדבר ברבים, הוא רק להיות צינור המשפיע לבית ישראל, היינו לחזק לעודד ולשמח את נשמות ישראל, ולקרבם אליו יתברך, וזה התכלית של כל התכליתים, כי אין עוד דבר יותר חשוב מלקרב יהודים אל הקדוש ברוך הוא, ומי שעוסק בזה הוא מאד מאד חשוב בשמים.

והנה כדי לדבר ברבים, צריכים הרבה בטחון עצמי, והעיקר השלימות הוא לדבר אז עם עצמו, היינו במקום לחזק את אחרים הוא צריך לחזק את עצמו, ואז יש להדיבור שלימות, כי כל אדם יודע את שברון לבו וכו', ורוע מעלליו וכו', כי אדם קרוב לעצמו וכו', ולכן כשמדבר ברבים, הוא צריך לדבר אל עצמו, ואז הדיבורים האלו יעשו פעולה שלימה, וכמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קפ"ד) כשיש אור ישר על ידי זה נעשה אור חוזר, היינו כשמדברים עם הזולת, אזי הדיבורים קופצים חזרה אליו, ואם מדברים בצורה כזו, תמיד יש לו דיבורים, כי כל אחד רוצה לחזק את עצמו, אף אחד לא רוצה להשאר ממורמר ובדכאון וכו' וכו'.ולכן העצה היעוצה לכל הדורש לרבים, שהוא דורש לעצמו, כי הוא יודע מה הוא צריך וכו', ומה איכפת לו שאומר את הדיבורים בקול שעוד אנשים ישמעו, והרב הקדוש הרבי רבי אלימלך מליזענסק זי"ע פירש בזה (נועם אלימלך ויצא) את מאמרם ז"ל (מדרש אגדה) דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב, היינו כשבר ישראל מדבר דיבורים מן הלב, כדי שיכנס בלבו, הדיבור הזה נשמע ונתקבל, וזה עיקר השלימות של בעל דרשן שדורש ברבים.

ולכן חסר לך בטחון עצמי, וכן את צריכה להתחזק באמונה פשוטה בו יתברך, ולא לשאול שום קושיות וספיקות אחריו יתברך, כי אז את עושה חור בהכלי והדלי שממנו את רוצה לשאוב ברבים, קודם כל צריכים להיות חזק באמונה פשוטה בו יתברך שהוא נמצא ואין בלעדו נמצא, ואף שיש דברים שאני לא מבין, כך צריך להיות שאדם עם שכל מצומצם וכו', ועם זמן מצומצם שנמצא בזה העולם וכו', איך הוא יכול להבין דבר רוחני שהוא בלי גבול?

אקווה להקדוש ברוך הוא שתתחזקי ביתר שאת ביתר עוז באמונה בו יתברך, ואת תתחזקי העיקר בשמחה, ואז כשתהי מליאה עם אמונה ושמחה וכו', תוכלי להשפיע גם להזולת, ולא תתבלבלי מאף אחד.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפני תשכילי ותצליחי.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים