איך מקיימים ״וידוי לפני תלמיד חכם״? ומי נקרא ״תלמיד חכם״?

מאת יוסף: שלום למוהרא"ש שליט"א. מאחר ולרבים מאתנו יש עוונות קטנים וגדולים, וידוע שהווידוי דברים משחרר את העוונות שחקוקים על עצמותינו ה' יצילנו, ברצוני לשאול: האם יש חיוב להתוודות דווקא לפני תלמיד חכם כמו שכתוב בתורה ד', או שאפשר לפעול את אותה פעולה גם כשמתוודים לפני ה' יתברך?, ואם צריכים להתוודות לפני תלמיד חכם דווקא, אז איך יודעים מי נקרא תלמיד חכם? שמעתי בשם ר' נתן שאמר שהכוונה בתורה הזו היא להתוודות לפני רבינו עצמו בלבד. אם כן יוצא לפי דברי ר' נתן שאין אפשרות לקיים וידוי דברים לפני אדם חי כלל! אשמח לביאור הסוגיה. בברכת תודה והודיה והערכה על מסירות כל העוסקים בפדיון נפשות.

בעזה"י יום ה' לסדר שופטים ה' אלול ה'תשע"ב

שלום וברכה אל יוסף נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.אין לתאר ואין לשער את מעלת האדם הזוכה להתוודות בכל יום מחדש לפניו יתברך, שזה עיקר התשובה, כמובא (רמב"ם פרק א' מהלכות תשובה הלכה א') כל מצות שבתורה בין עשה בין לא תעשה אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתודות לפני האל ברוך הוא שנאמר (במדבר ה') "איש או אשה כי יעשו" וגו' "והתודו את חטאתם אשר עשו" זה וידוי דברים וידוי זה מצות עשה. כיצד מתודין אומר אנא השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך והרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה וזהו עיקרו של וידוי וכל המרבה להתוודות ומאריך בענין זה הרי זה משובח.ואמרו חכמינו הקדושים (תורת כהנים בחוקותי) אמר הקדוש ברוך הוא, שמיד שהם מתוודים על עונותיהם מיד אני חוזר ומרחם עליהם שנאמר (ויקרא כ"ו) "והתודו את עונם ואת עון אבותם במעלם אשר מעלו", ולכן זה דבר גדול מאד להתוודות בכל יום לפניו יתברך, כי רביז"ל גילה לנו (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ד') שהעוונות של אדם חקוקים על עצמותיו, וכדי שיצא מעצמותיו צריך וידוי דברים.בענין וידוי דברים לפני התלמיד חכם וכו', המובא במאמר הנ"ל, הסברתי את זה בהסבר נכון בפירושי "שפת הנחל" על ה"לקוטי מוהר"ן" קחהו משם, ואצל אנשי שלומינו מקובל, וכן הוא בספר "פרפראות לחכמה" על תורה זו, שזה שייך כשבאים אצל ציון רביז"ל, מתוודים שמה על העוונות שעשה וכו', וזה וידוי דברים לפני התלמיד חכם וכו'.ראה למסור את נפשך על מידת השמחה כי אין דבר יותר חשוב כמו שמחה, וכל כך קשה לאדם להגיע למידת השמחה יותר מכל העבודות הכי קשות, קל יותר לצום וכו', ולסגף את עצמו עם סיגופים קשים ומרים וכו', העיקר לא להיות בשמחה.ולכן על שמחה צריכים מסירות נפש גדולה, ואמרו חכמינו הקדושים (תנחומא שמיני) לפי שאין השמחה ממתנת לאדם לא כל מי ששמח היום שמח למחר ולא כל מי שמיצר היום מיצר למחר לפי שאין השמחה ממתנת לאדם, ואם תהיה בשמחה כל החיים שלך ילכו כבר בצורה אחרת לגמרי, כי תזכה לישוב הדעת כמו שאמר רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י') מה שבני אדם רחוקים מהקדוש ברוך הוא, זה מחמת חסרון ישוב הדעת, ולמה אין ישוב הדעת? כי חסר מהשמחה, ולכן תמסור את נפשך להיות בשמחה ואז תזכה לגדלות המוחין וכבר לא יחסר לך שום דבר.הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים