נודע לי שאני מעוברת עם תאומות, ומאז אני שבורה מאוד ומתוסכלת

לכבוד הרב שלום וברכה.

אני בת שלושים ותשע ולי ארבעה ילדים. אני בשבוע העשרים ואחד להיריון, ולפי הבדיקות נראה שיש לנו שתי תאומות זהות. מעבר לכך שאני כל הזמן עייפה, לא מרגישה טוב וחסרת סבלנות, אני מדוכאת מאוד וכל היום בוכה, חוץ מאשר בזמן שאני מוכרחת לתפקד בעבודה ובבית עם הילדים. הבן הקטן שלי עוד לא בן שנה וחצי, וההיריון הזה, שאני בטוחה שהוא ברכה, מאוד מקשה עליי כי ממש לא רציתי בת, ובטח לא שתי בנות. אציין שיש לי שתי בנות ושני בנים, ואני מרגישה שההתמודדות עם הבנות מאוד מאוד קשה מבחינתי, ועכשיו להתמודד עם עוד שתי בנות, ועוד תאומות, זה הרבה מעבר לכוחותיי.

ברור שכל מה שה' עושה – לטובה הוא עושה, אני מבינה זאת בשכל, אך מאוד קשה לי לקבל את המצב ולהתחבר להיריון הזה. כלפי חוץ הדברים נראים בסדר, אבל מבפנים אני מרגישה שהייתי מאוד רוצה שזה יסתיים, כלומר שהניסיון הזה יסתיים. אני מתפקדת מיום ליום בצורה כמעט אוטומטית, ואין לי מושג מה יהיה בהמשך – מילא אם אלו היו שני בנים, או אפילו רק בת אחת, אבל שתי בנות??

אני יודעת שיש נשים שהיו שמחות מאוד להיות במקומי, אבל קשה לי מאוד לשמוח במצב – אני בעומס פיזי ורגשי גדול מאוד, ואני לא מסוגלת להעניק לילדים או לבעלי שום דבר מעבר לדברים הבסיסיים וההכרחיים, ולסיכום – אני לפני התמוטטות ואין לי מושג מה יהיה אם וכאשר יגיע זמן הלידה.

אני מבקשת את ברכת כבוד הצדיק ושידריך אותי בעצה נכונה וייתן לי את הכוחות להתמודד ולעשות את התפקיד שלי בצורה טובה ונכונה, מתוך שמחה ואמונה אמיתית, תודה.

בעזה"י יום ה' לסדר חקת כ"ח סיון התשע"ד

שלום וברכה אל לילך תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

את צריכה להתחזק מאוד מאוד פיזית ונפשית, ולזה זוכים על ידי שמחה, ואף שאני יודע שזה קשה לך מאוד עכשיו כי אשה בעת ההיריון היא שרויה בפחדים וכו' ונמצאת בלחץ נפשי מאוד וכו', עם כל זאת זו לא עצה להימשך אל העצבות והמרירות והדיכאון וכו' ובפרטיות לכתוב לי שטויות כאלו שיש לך תאומות והלוואי שהיו לך תאומים… מה איתך? האם חסר משהו כשזוכים להוליד בנות? הלא בלי בנות לא יהיו בנים וכו', ולכן זו שטות גדול להצטער שנמצאים בהריון עם בת, ויש אנשים פשוט מטורפים שאם האשה תלד בת מקפידים עליה מאוד וזה מראה את קטנות הדעת שיש לבני אדם שחושבים כך.

צריכים לשמוח עם מה שהקדוש ברוך הוא נותן בנים או בנות העיקר לבקש ממנו יתברך שהילדים יהיו בריאים.

ולכן חזקי מאוד להיות בשמחה ותפעילי מערכת ניגונים ותשמעי תמיד קלטות של שירים שמחים וזה יגביה את המצב רוח שלך, ודעי לך שרביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ד) שמצווה גדולה להיות בשמחה, והשמחה היא רפואה בין בגשמי ובין ברוחני. אני יודע ומבין שקשה לך עכשיו בעת ההיריון וקשה לך להתמודד, ומי יתן שבעלך יתן לך עזרה בבית עם הילדים, והקדוש ברוך הוא יעזור לך שתלדי בקלות, ואחר הלידה תקבלי היתר מרב מפורסם לירא שמים לעשות מניעה לתקופת זמן כמו שנתיים כדי שתחזרי אל הכוחות שלך.

אבל מאוד אבקש אותך שאל תמשכי אחר העצבות והעצלות וכו' ואחר הדיכאון והמרירות וכו', יבוא יום שתיהני כל רגע מהילדים שלך, ואת צריכה לדעת שילדים זה ברכה, ובפרטיות כשהילדים הולכים בדרך השם יתברך ובדרך התורה, איזו נחת זו?

ולכן חזקי ואמצי מאוד, ההיריון יעבור בקלות ותלדי בקלות, ועוד תהיי הכי מאושרת בחייך.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים