האם כשאדם לומד מבלי להשמיע לאוזניו זה נחשב לו כלימוד?

לכבוד הצדיק הקדוש מיבנאל.

האם כשאדם לומד – בעיון או בגירסא – ורק מניע את שפתיו אבל לא משמיע לאוזניו זה נחשב לו כלימוד? במידה וזה לא נחשב לימוד, האם צריך לחזור על כל מה שלמד בעבר שוב פעם בכדי שיחשב לו שלמד את זה?

תודה, ויהי רצון שכבוד הצדיק יבורך מפי אל עליון ויחולו עליו ברכות תמיד.

בעזה"י יום א' לסדר חוקת כ"ד סיון התשע"ד

שלום וברכה אל יחיאל צבי נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

לכתחילה ראוי להוציא מפיו את הלימוד שלומד, כמאמרם ז"ל (עירובין נ"ד.) "

תנא, תלמיד אחד היה לרבי אליעזר שהיה שונה בלחש, לאחר שלוש שנים שכח תלמודו. תנא, תלמיד אחד היה לו לרבי אליעזר שנתחייב בשריפה למקום. אמרו: הניחו לו, אדם גדול שימש. אמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא, פתח פומיך קרי, פתח פומיך תני, כי היכי דתתקיים ביך ותוריך חיי, שנאמר (משלי ד') "כי חיים הם למצאיהם ולכל בשרו מרפא", אל תקרי למצאיהם אלא למוציאיהם בפה"; כי בזה שאדם מוציא בפיו הוא זוכר, עם כל זאת, כשמעיין בספרי שאלות ותשובות או בשאר ספרים הוא יכול לשים עין עיונו ומספיק, אבל בתנ"ך ובמשניות ובגמרא וכו' וכן בטור ושולחן ערוך כדאי להוציא מפיו כדי שיזכור.

מה שהיה היה ואל תבלבל עצמך אחורנית, רק חזק ואמץ להתמיד בלימוד התורה הקדושה אשר אין למעלה מזה, ואפילו כשרק מעיין בלימודו זה טוב מאוד, כי בשעה שמכניס את עין עיונו בלימודו בו ברגע נשמתו מצמצמת עצמה בידיעת התורה שאין למעלה ממנה.

אשרי מי שמבלה כל יום בלימוד ועיון התורה הקדושה אשר אין ערוך אליה כלל.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים