כבר הרבה זמן אנחנו מטולטלים ולא מוצאים את המקום הנכון להשתקע ולחיות בו

לכבוד קדושת הצדיק שלום וברכה! אני מרגישה שמתרגשת עליי תקופה לא פשוטה, וזה מעמיד אותי בניסיון גדול באמונה: בעקבות הוראה של צדיק מסוים עברנו דירה לאזור מרוחק ממשפחותינו. חשוב לציין שהמעבר הזה הוא המעבר השביעי שלנו, ושאנו ממגורשי גוש קטיף שגם ככה עברו עלינו כבר כל כך הרבה תלאות וקשיים. המעבר הנוכחי בוצע בעקבות הרצון לשיפור חינוך ילדינו, כי רצינו מסגרות יותר חזקות וברורות מבחינה דתית, אך כעת אני רואה שיש לי קושי גדול בהתאקלמות, רחוק לי מהמשפחה, זר ומנוכר לי כאן, ואני מרגישה כאב וצער עמוק על המציאות העגומה שבה אנו חיים – אנו מטולטלים ממקום למקום ולא מוצאים מנוח לכף רגלינו. אני מרגישה עייפות ותשישות נפשית מהמציאות הזו, ואני מבקשת ומתחננת בפניכם שתברכו אותנו שכבר נמצא את חלקנו ונתיישב בנחלתנו. הדבר יוצר אצלי תחושת חוסר ביטחון תמידי, וברצוני באמת לקיים חיים בריאים, יציבים ומאושרים לילדיי ושיהיה לנו בית יהודי המקיים חיי תורה ויראת שמיים, אך הגעתי לנקודה שלשם כך אני זקוקה לבית משלנו ולמקום בו אוכל קבוע יתד ולגדל את ילדיי. אנא עוררו רחמיי שמיים עלינו. למה יגרע חלקנו? בנוסף אבקש שתברכו אותנו בפרנסה טובה כי יש לנו התמודדות לא פשוטה גם בזה. ויהי רצון שהקדוש ברוך הוא ישפיע עליכם רוב נחת ובריאות, ושתזכו לאריכות ימים ושנים טובות על ממלכתכם, אמן כן יהי רצון.

בעזה"י יום א' לסדר נח כ"ה תשרי ה'תשע"ה

שלום רב אל מיטל לאה תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

האדם הכי מסכן בזה העולם הוא זה שאינו מוצא את מקומו, ויש בו קללת קין, שנאמר בו (בראשית ד') "נע ונד תהיה בארץ". ופירש רש"י: אין לך רשות לדור במקום אחד. וזה נמצא אצל הרבה אנשים שעוברים ממקום למקום לגור, ולא מוצאים את מקומם, והם המסכנים הכי גדולים, והעיקר ששוברים את ילדיהם, כי בכל פעם הם צריכים להתאקלם בסביבה חדשה וכו' עם ילדים חדשים וכו', וזה מאוד מאוד קשה, וכך הורסים אותם לגמרי, ובפרט נפשית וכו'.

וידוע אשר רביז"ל גילה לנו סוד נפלא מאוד (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"ד) ששאלו הסבי דבי אתונא איפה האמצע של העולם? והראה רבי יהושע בן חנניה עם אצבעו: פה! שאלו אותו: מי אומר שכך הוא? אמר להם רבי יהושע בן חנניה: תביאו חבלים ותמדדו ותראו שאני צודק; ומגלה רביז"ל שיש בזה סוד נפלא מאוד: כשמתחילים הבלבולים עם האדם איפה המקום שלו להיות ולגור? אזי העצה להגיד לו פה! איפה שאני נמצא, שם אמצע העולם. ועם כל זאת כשהקליפות והמשחיתים שברא מחמת עוונותיו מבלבלים אותו ושואלים: מי אומר שאתה צריך לגור פה, אולי אתה צריך לגור במקום אחר? ואחר כך כשילך למקום אחר וכו', גם שמה יגידו לו: מי אומר שאתה צריך לגור פה וכו', אולי אתה צריך לגור במקום אחר? כי כשאדם חוטא וכו' אזי הוא בורא קליפות ומשחיתים, והם מבלבלים את דעתו ומעקמים את לבו וכו' בקושיות וספיקות, ולא מוצא את המקום שלו והולך נע ונד וכו', אבל אם אדם מאמין בו יתברך, ומכניס בדעתו את אמיתת מציאותו יתברך, על ידי זה איפה שרק תשים אותו הוא יהיה רק שמח, כי אין עוד שמחה כשמחת האמונה בהשם יתברך, ולכן לדעתי אתם צריכים להכניס בחייכם אמונה פשוטה בו יתברך, לידע ולהודיע ולהיוודע שמלא כל הארץ כבודו, והוא יתברך נמצא ואין בלעדיו נמצא, ועל ידי תוקף האמונה בו יתברך, תיכנס בכם שמחה אמיתית, ותגאלו כבר מהגלות ללכת נע ונד וכו' ולא למצוא את המקום שלכם.

וידוע מה שצדיקים פירשו את הפסוק (שמות ט"ו כ"ג) "ויבואו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה"; הם הרגישו טעם מר במים שרצו לשתות, והטעם הוא "כי מרים הם", הם היו מרים בעצמם "על כן קרא שמה מרה", כי אדם שתמיד שמח ולא רוצה כלום רק את הקדוש ברוך הוא, והוא מתחזק באמונה פשוטה בו יתברך, על ידי זה איפה שרק ישימו אותו אפילו על הירח, הוא יהיה שמח, מה שאין כן כשאדם בעצמו ממורמר, איפה שרק לא ישימו אותו, הוא יהיה ממורמר, ולכן צריכים לעבוד הרבה על נקודת השמחה, ועל נקודתו, כי לכל אחד יש את הנקודה שלו וכו'.

הקדוש ברוך הוא יעזור שהדיבורים האלו יכנסו בתוך לבכם ותהיו הכי מאושרים בחייכם.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים