מדוע לחלק מהאנשים הספרים של הרב לא מאירים כלל, ולחלק כן?

לכבוד הרב הצדיק הרב שיק שליט"א.

ברוך השם יש לי רבים מספריכם, ואני מעיד על עצמי שהם מאירים את הנשמה והם ממש חיים לנפש, ואני מכיר כמה וכמה אנשים שלולא ספריכם הם היו מתרחקים ונופלים מהיהדות ומדרכו של רבינו. אך אינני מבין מדוע יש אנשים שלא מתחברים ולא מתלהבים מהספרים שלכם – איך זה ייתכן שלאחד כמוני זה מאיר את הנשמה ולאדם אחר זה לא מדבר כלל?

כמו כן, שמעתי שבמשך השנים היו לכם הרבה תלמידים קרובים שלבסוף התרחקו. מה הסיבה לכך?

אני מבקש שכבוד הרב לא יקפיד על השאלות שלי, כי אין לי שום כוונה לקנטר חס וחלילה חס ושלום, אני פשוט רוצה להבין. תודה רבה ותזכו לאריכות ימים ושנים טובות, אמן.

בעזה"י יום ג' לסדר קרח י"ט סיון ה'תשע"ד

שלום וברכה אל אברהם נרו יאיר

לנכון קבלתי את מכתבך.

רביז"ל גילה לנו פירוש נפלא על הפסוק "מלא כל הארץ כבודו" – אם אדם מחזיק עצמו כ"לא", אזי "כל הארץ כבודו", כי אי אפשר להשיג רוחניות חיות אלוקות אלא כשהוא בעצמו כלא כלום ממש, שפל ועניו בתכלית השפלות. ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ע"ב) שעיקר הגדולה שמקבלים מהצדיק זה שפלות, ולכן כל זמן שאדם מכיר את מקומו ויודע היטב מה חטא ופגם וכו' והוא שבור בלבו ושפל בדעתו וצועק מרה על ריחוקו ומרגיש עצמו שהוא הכי גרוע שבעולם, לו הספרים שזיכני הקדוש ברוך הוא לחדש בדברי רביז"ל הם חמצן לחייו ומרגיש בהם כל מיני נועם ועריבות חיות אלוקות וכו' וזה מה שמקרבו יותר ויותר אל הקדוש ברוך הוא, ואל רביז"ל ואל התורה הקדושה.

אבל כיון שנכנסה באדם איזו ישות וגאות וכו' כבר לא ירגיש בספרים אלו כלום, ממש כלום, וככל שתיכנס בו יותר ישות וגאות וכו' תכלית ההיפוך יראה, ויאמר הלא הם דברים פשוטים וכו'. זה טעם אחד מדוע יש שהספרים לא מדברים אליהם, כי עם ישות וגאות וכו' לא יבינו ולא ישכילו בספרים אלו כלל.

הטעם השני הוא שהרבה מאוד זכו להתקרב אל רביז"ל דייקא על ידי ספרים אלו, וכמעט רובם ככולם בדור הזה ובפרטיות אלו הנקראים 'מנהיגים' בין אנשי שלומינו נתקרבו על ידי הספרים האלו, והטעם שנתרחקו וכו' כי הם פשוט מתביישים ממני מאוד, כי הרי אני יודע את העבר שלהם טוב טוב ואיך שהיו שקועים בכל מיני לכלוך של חטאות נעורים וכו' ועכשיו הם כבר משהו – זה בעל מקובל, זה למדן, זה מנהיג, זה בעל עבודה, זה בעל השגה וכו' וכו' ולכן הם מאוד מתביישים ממני כי אני יודע טוב טוב את העבר שלהם, ולכן כדי לקרר את המצפון כדאי להם לדבר עליי כל דבר אסור כדי להסתיר את כל העבר שלהם וכו' ובפרט שהיום יש להם כבר גם כן מקורבים והם כבר 'מנהיגים' אזי מתאים להם לומר "אני אף פעם לא התקרבתי על ידו", אבל מי שהיה עמי במשך כל החמישים שנה יודע את האמת.

הכלל, לא צריכים לדבר מזה וכו' יאחז כל אחד דרכו ונראה בסוף מה יהיו חלומותיו… ולבסוף האמת תצא לאור… ואם לא בדור הזה וכו' אזי דור הבא בניהם ונכדיהם יחיו עצמם בספרים האלו.

צריכים לזכור מה שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"א) מי שלועג על ספרים המגלים את הקדוש ברוך הוא – סימן שיש להו צואה וטינוף בראש, והלביש את זה רביז"ל במאמרם ז"ל (עירובין כ"א) "הלועג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת"; כי מי שמתלוצץ מספרים חדשים המגלים אלוקותו יתברך סימן שהמותרות עלו לראשו ומסבבות אותו וכו'.

ואמר רביז"ל (שם) יש שקוראים עצמם מנהיגים ואינם יכולים להנהיג את עצמם, ואיך הם יכולים להנהיג אחרים?

הקדוש ברוך יעזור שנשוב בתשובה שלימה על פגם אמונת חכמים וכל ספר יהיה חשוב בעינינו, כי כך אמר רביז"ל (שם) יש ספרים, ועתידים להיות ספרים, וכולם נצרכים לעולם.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים