המצב הכלכלי שלנו הולך ומחמיר, אך בעלי לא מתייחס לכך ברצינות

לכבוד קדושת מוהרא"ש שליט"א.

רציתי לשאול שאלה שמאוד מטרידה אותי: בעלי לומד תורה ברוך ה' ועובד בערבים, ואני סטודנטית, יש לנו ילד אחד ועוד אחד בדרך… הבעיה היא שעם רמת ההכנסה שהוא מכניס אנחנו לא יכולים להתקיים כל כך, והוא לא שם לב לזה, ובכל פעם שאני מנסה להראות לו את ההוצאות מול ההכנסות ואת ההפרש הרב שיש ביניהם, במיוחד כשיהיה ילד שני בעזרת ה' – הוא פשוט לא שם על זה, וממשיך ואומר שמה' תבוא הישועה…

אני מאמינה שהקדוש ברוך הוא זן ומפרנס, אבל עדיין צריך לצאת לעבוד, ואם רואים שהעבודה לא מספיקה, אין מה לעשות – צריך ללכת לעבוד עוד… אנחנו חיים כרגע על כספי מענק השחרור מהצבא, ובגלל זה הוא שוגה במחשבות שיש כסף ולא צריך לעבוד עכשיו, אבל עד סוף החודש אנחנו ניכנס כבר למינוס בלי שדיברנו על קניות וכו'…

אני גאה לומר שבעלי לומד תורה וכו', ומאוד קשה לי להגיד לו לעזוב את הלימוד חס וחלילה, אבל אני מרגישה שזה מה שצריך לעשות מאחר ואני לא יכולה לצאת לעבוד, גם בגלל שאני סטודנטית וגם בגלל שאני בהריון מתקדם. אשמח לעצתך.

בעזה"י יום ב' לסדר מטות ט"ז תמוז ה'תשע"ד

שלום רב אל טליה תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

אשריך ואשרי חלקך שאת עוזרת לבעלך ללמוד תורה, ואמרו חכמינו הקדושים (ברכות יז.) גדולה הבטחה שהבטיחן הקדוש ברוך הוא לנשים יותר מן האנשים וכו'. אמר ליה רב לרבי חייא: נשים במאי זכיין? באקרויי בנייהו לבי כנישתא, ובאתנויי גברייהו בי רבנן, ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן; במה הנשים זוכות? בזה שלוקחים את הילדים לתלמוד תורה שילמדו תורה, ומחכות לבעליהן שיחזרו מהכולל שלומדים שמה תורה.

עם כל זאת אני מוכרח להגיד לך שאל תכנסי בלחץ, רק תהיי שמחה ועליזה על נועם חלקך, ותשתדלי שתהיה בינך לבין בעלך הבנה הדדית ושמחה עצומה ותאהבו אחד את השני, שזה סגולה שהשכינה תשרה בבית, כמאמרם ז"ל (סוטה יז.) איש ואשה זכו – שכינה ביניהן, ואמרו (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ח') אי אפשר לאיש בלא אשה, ואי אפשר לאשה בלא איש, אי אפשר לשניהן בלא שכינה. ובמקום שהשכינה נמצא שם הברכה מצויה, רק שיהיה ביניהם שלום ואהבה גדולה מאוד, כי 'שלום' אמרו חכמינו הקדושים (שבת י.) זה שמו של הקדוש ברוך הוא, ולכן אם מכניסים את הקדוש ברוך הוא בתוך הבית, זה נקרא שלום בית, היינו שמו של הקדוש ברוך הוא בתוך הבית.

את לא יכולה לתאר ולשער אם תכבדו ותייקרו אחד את השני איזו ברכה והצלחה תבוא בתוך הבית ולא יחסר לכם שום דבר, בוודאי בקרוב מאד בעלך ימצא עבודה שיוכל לפרנס את הבית בכבוד, וכך אמרו חכמינו הקדושים (אבות פרק ב') יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עון. וכל תורה שאין עמה מלאכה, סופה בטלה וגוררת עון; וכן אמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן תק"א) שחפץ מאד שיהיה לנו פרנסה, אף על פי שבטחון גם כן טוב מאד, אף על פי כן טוב מאד כשזוכין שיש לו מעמד פרנסה, כי במקום עבודת הבטחון במקום זה יעשה עבודה אחרת, כלומר כי אם לא יהיה לו מעמד פרנסה ויהיה לו בלבול הדעת מהפרנסה, ויצטרך בכל פעם לחזק עצמו במדת הבטחון, במקום זה יעסוק בעבודה אחרת והתחזקות אחר בשאר עניני עבודת השם.

דעי לך שסגולה לפרנסה זה לברך את ברכת המזון מתוך הסידור דייקא, ובקול ובשמחה, וזה מסוגל לעשירות נפלאה, כמו שכתוב (משלי י') "ברכת הוי"ה היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה", היינו אשה שמברכת את ברכת המזון בשמחה עצומה, זה מסוגל לעשירות, וכן להיזהר מאד על נטילת ידים וכו', ולכן מהיום והלאה תקפידי מאד מאד על נטילת ידים כשאת קמה בבוקר וכו', וכן כשיוצאים לשירותים וכו', וכן לפני האכילה ליטול ידים עם נטלה דייקא וכו', כי נטילת ידים מסוגלת להינצל מעניות, כי ע'ל נ'טילת י'דים זה ראשי תיבות ענ"י, ומי שמזלזלת בנטילת ידים נעשית עניה, ואמרו חכמינו הקדושים (שבת ס"ב:) אמר רב חסדא אנא משאי מלא חפני מיא ויהבו לי מלא חפני טיבותא; [אני נטלתי ידי עם מלא מים ונתנו לי חופנים מלאים טוב, כי רב חסדא היה עשיר גדול מאד, והכל בזכות נטילת ידים שהיה מקפיד על זה].

הקדוש ברוך הוא ישפיע עליכם שפע ברכה והצלחה בכל מעשה ידיכם ותבשרו לי בשורות משמחות.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים