מאז שאני זוכר את עצמי החיים שלי קשים ומייסרים, וכבר בא לי למות

שלום כבוד הרב.

השאלה שלי קצת ארוכה ומורכבת, אך אשתדל לקצר ואני מבקש תשובה כנה והוגנת.

מגיל קטן היו לי חלומות רעים וסיוטים, עברתי במשפחה התעללות פיזית ונפשית למרות שלא הייתי אשם בכלום. המצב גרם לי לדיכאון והיום קשה לי עם כיבוד הורים, כי אני לא מבין מה אני הייתי אשם בכל זה.

לא הייתי שומר על קדושת הברית, ולא הייתה לי עזרה משום מקום. התחזקתי במהלך הזמן והפסקתי עם פגם הברית, אבל היום עדיין יש לי ייסורים מצד ההורים. רציתי באמת להשתנות וניסיתי ללכת לישיבה, אך לא קיבלו אותי כי אמרו שאני צריך לעבור גיור לחומרא בגלל שאני אתיופי וזה שבר אותי מאוד.

היום אני בגיל 26 ולא התקדמתי בכלום, הפסקתי לשמור תורה ומצוות בגלל שנפגעתי, ואני בקושי חובש כיפה. אני מרגיש לפעמים שבא לי למות וזהו. מה אתה אומר?

בעזה"י יום א' לסדר מקץ כ"ב כסליו ה'תשע"ה

שלום וברכה אל ישראל נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

תאמין לי שהרבה ילדים עוברים מה שאתה עברת – התעללות פיזית ונפשית וכו', והנה הגעת כבר לגיל עשרים ושש, לדעתי אתה צריך לראות להתחתן מה שיותר מהר ולא להיות בררן, ותבנה בית נאמן בישראל, ותהיה הכי מאושר בחייך.

רביז"ל אמר (שיחות הר"ן סימן כ"ו) אצל העולם השכחה היא חסרון גדול בעיניהם, אבל בעיניי יש בהשכחה מעלה גדולה. כי אם לא היתה שכחה, לא היה אפשר לעשות שום דבר בעבודת השם יתברך, אם היה זוכר כל מה שעבר לא היה אפשר לו להרים את עצמו לעבודתו יתברך בשום אופן, גם היו מבלבלים את האדם מאוד כל הדברים שעוברים עליו. אבל עכשיו על ידי השכחה נשכח מה שעבר; ולכן אם אתה רוצה להיות הכי מאושר בחייך, תשכח מה שהיה, אף שזה קשה מאוד מאוד, כי סוף כל סוף עברת התעללות נפשית ופיזית בחייך הקצרים וכו', עם כל זאת אתה צריך להסתכל קדימה ולא אחורנית, ואז דייקא תהיה הכי מאושר והכי מוצלח.

ראה למסור את נפשך על מידת השמחה כי אין דבר יותר חשוב כמו שמחה, וכל כך קשה לאדם להגיע למידת השמחה יותר מכל העבודות הכי קשות, קל יותר לצום וכו' ולסגף את עצמו עם סיגופים קשים ומרים וכו', העיקר לא להיות בשמחה, ולכן על שמחה צריכים מסירות נפש גדולה, ואמרו חכמינו הקדושים (תנחומא שמיני) לפי שאין השמחה ממתנת לאדם, לא כל מי ששמח היום שמח למחר, ולא כל מי שמיצר היום מיצר למחר, לפי שאין השמחה ממתנת לאדם, ואם תהיה בשמחה כל החיים שלך ילכו כבר בצורה אחרת לגמרי כי תזכה לישוב הדעת, כמו שאמר רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י') מה שבני אדם רחוקים מהקדוש ברוך הוא זה מחמת חסרון ישוב הדעת, ולמה אין ישוב הדעת? כי חסר מהשמחה, ולכן תמסור את נפשך להיות בשמחה ואז תזכה לגדלות המוחין וכבר לא יחסר לך שום דבר.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים