אחרי 30 שנות נישואין חלה הידרדרות בזוגיות שלנו ואני שוקלת להתגרש. מה דעתכם?

שלום וברכה לכבוד הרב.

אני נמצאת בהתלבטות גדולה מאחר והזוגיות שלי ושל בעלי במשבר. אנו נשואים מזה 30 שנה, לבעלי יש עסקים משגשגים, אך בשנתיים-שלוש האחרונות הכול מתפרק. הכול התחיל מטראומה שעברתי לפני שלוש שנים כשמצאתי את אחי שהתאבד בתלייה בבית אמי, מאז מצבי הנפשי הדרדר כתוצאה מהבהלה עד כדי שהתחלתי טיפול בכדורים וטיפול פסיכולוגי.

באותה התקופה בעלי מצא אוזן קשבת וניהל שיחות נפש עם מישהי מהעבודה שלו, וזה הגיע למצב של מחיקת שיחות מהנייד והסתרת הטלפון ממני בכל מצב. אני מרגישה בתוכי שבעלי לא נמצא איתי, אבל מאחר ומדובר בשלושים שנות נישואים, ילדים ונכדים זה צעד לא פשוט.

יש עוד דבר – במישור הכספי הוא מסתיר ממני כל מיני פרטים ודברים לאחר שבעבר כבר איבדתי את כל נכסיי בגלל חובות שלו. איבדתי כל אמון בו. אני מרגישה שכבר אין אהבה, ומחילה מכבוד הרב – שום סוג של קירבה אין בינינו כי זה לא מעניין אותו.

אני החלטתי ופתחתי תיק ברבנות, ויש לנו דיון בעוד שבוע, וחשובה לי מאוד דעת הרב. אני לא יכולה להמשיך לחיות יותר עם בן אדם שאין לי אמון בו. ניסיתי כמה פעמים, יזמתי וויתרתי, לקחתי כדורים כי כל הזמן חשבתי שאני לא בסדר. אמנם בהתחלה באמת הייתי לא נעימה, אך עברתי טראומה קשה מאוד, ומה אני אשמה? מבחינתו אני לא רואה שום מאמץ לשקם את היחסים בינינו. אשמח לקבל את תשובתך לפני הדיון, תודה רבה.

בעזה"י יום ב' לסדר תולדות כ"ד חשוון ה'תשע"ה

שלום רב אל אסתר תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

הן אמת שעברת טראומה נוראה וכו' אחרי שראית מה שראית וכו', עם כל זאת זה מוסר השכל הן לבעל והן לאישה – כשעוברים איזה טראומה בחיים צריכים אחד לחזק את השני, ולא לזרוק את כל האשמה על השני, או הבעל על האשה, או האשה על הבעל, ועם הידברות יכולים תמיד לבנות יותר ויותר את האהבה, אבל הרגע שאחד מהזוג עובר איזו טראומה או איזה משבר וכו' ומתחיל לדחות את השני וכו', אפילו שאחד יהיה צודק וכו', הרגע שדוחים אחד את השני אזי כבר מתחילים לחפש את האהבה והתשומת לב בחוץ וכו'.

בעל ואשה צריכים להיות ביחד הן כשטוב להם, והן כשחס ושלום עוברת על אחד מהם איזו טראומה, אסור להוציא את העצבים אחד על הזולת וכו' וכו', כי אז אחד מהצדדים שמקבל את הביקורת וכו' ומוציאים עליו את העצבים וכו', הוא או היא ילכו לחפש את התשומת לב בחוץ, ומזה בא שאפילו אחר שלושים שנה נישואין קורה מה שקורה שאחד בוגד בשני וכו', והכל מתחיל כשלא משתדלים להבין אחד את השני בעת צרה וכו'.

בעל טוב או אשה טובה נמדדים בעת צרה שאחד מבני הזוג עוברים, ואפילו שיהיה הדבר הכי קשה, האהבה נמדדת בין הזוג כשאחד מהם נמצא בצרה וכו' איך אחד מחזק את השני וכו', ולכן אם יש בין הזוג אהבה גדולה כל ימי חייהם, אזי אחד יעזור לבן הזוג בעת שנמצא בצרה, אבל אם מתחילים לזלזל אחד בשני וכו', ומכל שכן לעשות ביקורת אחד על השני וכו', בוודאי אחד מהבני זוג יחפש את החיזוק והאהבה ותשומת הלב בחוץ וכו'.

ולכן לדעתי תנסו להשלים ביניכם, וחבל מאוד שאחר כל כך הרבה שנים תלכו להתגרש.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים